שוק המשכנתאות היווה מאז ומתמיד "תרמוסטט" מהימן לשוק הדיור. במהלך החודשים האחרונים הסתמנה על-פי נתוני בנק ישראל מגמה ברורה של עלייה בלקיחת משכנתאות, עלייה שהגיעה בספטמבר האחרון לשיא של כל הזמנים, כ-6.3 מיליארד שקלים, זאת לעומת כ-5.6 מיליארד בספטמבר 2019.
יש לשיא זה סיבות שונות ומגוונות: ראשית, סכום זה כולל בתוכו קרוב למיליארד שקלים שלקחו רוכשי דירות במסגרת מחיר למשתכן, מה שללא ספק תרם תרומה משמעותית לשיא המרשים הנוכחי.
שנית, הריבית הקבועה על משכנתאות הינה נמוכה ביחס לריבית הכללית במשק, מה שהשפיע גם כן על הביקושים.
שלישית, תקופת הקורונה, בהפוך על הפוך, תרמה לא מעט לביקושים לדיור, ובמיוחד לפנטהאוזים, מיני פנטהאוזים, דירות גן ודירות גדולות עם מרפסת, שהבינו את החשיבות הרבה ובייחוד בעת הזו במרחב הדירתי ובאוויר פתוח ביציאה למרפסת או גינה.
רביעית, הסגר הראשון של מרץ אפריל, יצר ביקושים כבושים שבאו אף הם לידי ביטוי בגידול נוטלי המשכנתאות בחודשי הקיץ.
חמישית, לחץ נוסף שנוצר לקראת הסגר השני שהחל בראש השנה.
שישית, גורם שלטעמי הינו חשוב יותר מכל היתר: תחושה בציבור הרחב שלאור מיעוט היצע התחלות הבנייה, מחירי הדיור יתודלקו כבר במהלך השנה הקרובה, בד-בבד להפסקת תוכנית מחיר למשתכן והפסקת שיווק קרקעות המנהל.
נוצר כאן אם כן מצב פרדוקסאלי, אולי אפילו הזוי קמעא. דווקא בשיא שיאו של המשבר הכלכלי, עם כמיליון ויותר מובטלים ומצב רוח לאומי שפוף, באו נתוני בנק ישראל והצביעו על מגמה הפוכה לחלוטין, של שוק דיור רותח ומבעבע, לאור בריחת משקיעים מהבורסה המתנדנדת.
כנשיא לשכת הקבלנים, שאמור לכאורה להיות מעודד מנתונים אלה המבשרים על התעוררות בשוק הדיור ועל יותר מכירות, אני חש תחושה מעורבת. לצד המשכנתאות המרשימות והמכירות היפות, שומה על מקבלי ההחלטות בממשלה, ובראש וראשונה שר האוצר והממונה על הבנקים, לתת את הדעת על תרחיש לפיו מספר לא מבוטל מבין נוטלי המשכנתאות יתקשו ואולי גם לא יצליחו לעמוד בהחזר המשכנתאות.
לשם כך לא די בפעולה המבורכת של דחיית תשלום המשכנתאות לתקופה מסוימת של כשנה עבור המתקשים בהחזר. יהיה צורך, למשל, לשקול אפשרות לדחייה ממושכת יותר, עד יעבור זעם הקורונה וזה עשוי לקחת שנה-שנתיים ואולי אפילו יותר זמן וכן אלטרנטיבות שונות להחזר נוח יותר לטווח הארוך של המשכנתא.
צריך גם, בלית ברירה, לבדוק היטב היטב את המסוגלות של כל אחד ואחת מנוטלי המשכנתאות לעמוד בתרחיש סביר בהחזר החודשי, זאת על-מנת למנוע תרחישים לא נעימים בעתיד, הן ללוקחי המשכנתאות והן למערכת הבנקאית שהמהווה, לית מאן דיפליג, סמן ימני ליציבות הכלכלה של מדינת ישראל.
אדגיש גם כי מדינת ישראל מתאפיינת בריבוי טבעי מהגבוהים בעולם, תוספת של כמיליון נפשות מדי 5-6 שנים (!) שזה אומר שבמהלך השנים הקרובות יהיה צורך בכ-70-80 אלף התחלות בנייה לשנה זאת לעומת כ-40 אלף בקושי השנה, שלא לדבר על הקצב הזוחל של אישורים לקרקעות, היתרי בנייה ומשך גמר פרויקטים.
אנו בלשכת הקבלנים בישראל, רואים את עצמנו בהחלט לא רק כאנשי עסקים, אלא גם כ"אבא והאמא" של רוכשי הדירות, והדיסוננס בין המצב הכלכלי הקשה לבין שוק המשכנתאות המבעבע, מטריד אותנו, בדיוק כפי שהוא אמור להטריד גם את מקבלי ההחלטות הן בממשלה וכמובן גם במערכת הבנקאית. קיים גם קיים קשר ישיר בין כלכלה טובה, שוק דיור טוב ומצב חברתי טוב, ושומה על כולנו לפקוח עין ולדאוג כישראלים פטריוטים, לעתיד הדור הבא!