כיכר העיר מלאה בשופטי בית דין שדה, בתליינים, בקברנים, ברושפי אש ובנוטפי ארס. הכתבים חידדו את להבי העטים שהפכו לחרבות, הפרשנים הוציאו את הגרזנים, מוכנים לכל גדיעה באבחה אחת. הכל מוכן. עוד רגע קט יוצגו ד"חות
מבקר המדינה, עם רשימה ארוכה של מועמדים לעלות בזה אחר זה לגרדומים. ההצגה מוכנה, מבקר המדינה עוד רגע יכנס לכיכר, בידו הדוחות ועל פניו חיוך מותאם לצבע החליפה והעניבה העליזה.
ההצגה המוכרת מהעשורים האחרונים מתחילה. ואז, או אז הגיע המבקר. מבקר המדינה. הגיש הדוחות, והוא, נשטף בין רגע בקולות בוז בקריאות קצובות: "לגרדום, לגרדום". החרבות הונפו אל על, הגרזנים הורמו באגרופים קפוצים, התליינים הזעיפו פנים, בודקים שוב ושוב את עוצמת חיזוק חבל התלייה.
חברו למלאכת ההוצאה להורג בחן את חדות הגרדום, הבמאים הוותיקים מפיקי ההצגה השנתית אובדי עצות. מישהו שינה כאן את העלילה, מישהו שיבר את התבניות הצפויות, המוכרות. המבקר חולץ בעור שיניו, מביט לאחור בתימהון אל מול ההמון הזועם, המאוכזב, הזועק: "לגרדום, לגרדום".
מתניהו אגלמן מבקר המדינה לא זכה לרגע אחד של חסד. הוא סומן כמינוי של ראש הממשלה
בנימין נתניהו ומאז גורלו נגזר. 'שופר', 'שפוט', 'יס מן', 'סמרטוט' 'מבקר הפמליה', 'ביביסט', 'בלפוריסט'. אלו היו הכינויים העדינים בהם הוכתר למן בחירתו לתפקיד מבקר המדינה.
בשנים האחרונות זכה עם ישראל במבקרי מדינה אשר נהנו מרוח גבית של ביקורת גרדומים, עסקו באשמים, באשמה, במואשמים, הכל כמנוף לתיקון אפשרי. מתניהו אגלמן בחר לחצוב דרך אחרת. ביקורת מתוך כבוד, מתוך הערכה לעושים במלאכה הציבורית, לתיקון עיוותים. בלי להתיז ראשים בכיכר העיר. לכתוב על המבוקרים גם מילות הערכה וכבוד למבוקרים הראויים לכך. עם הגשת דוחות הביקורת הרציניים, היסודיים, המעמיקים, נטולי האג'נדה הפוליטית וזיהומי הדוחות ברעשי רקע מתוזמנים.
מתניהו אגלמן מציג דרך חדשה. דרך רצינית נטולת צימאון לחשיפה ציבורית אישית, ממחיאות כפיים של גרזינאים ונושאי חבלי התלייה. מבקר המדינה הנוכחי מציג ביקורת מתוך כבוד, מתוך מטרה לתקן, מתוך רצון לשנות ולהיות רלוונטיים. נטול אמביציות אישיות ורצון לרצות את המתאספים בכיכר. מדינת ישראל זכתה במבקר ענייני, מקצועי, המסרב להיענות למרעישים ולמאשימים בכיכר העיר. זכינו במבקר מדינה אשר שם אטמי אוזניים ומסרב לשמוע את הקריאות הקצובות: "לגרדום, לגרדום".
