אנשים מהשמאל שלחו תנחומים לרשות הפלשתינית על מותו של סאיב עריקאת. מצער מאוד שאנשים אלה מתעלמים מהצהרות מפורשות של עריקאת, המוכיחות שפניו אינם לשלום אמת. כל ימי השתייכתי לשמאל הציוני אך מעולם לא חשבתי שעריקאת מאמין באמת בפתרון של שתי מדינות. עריקאת היה מכשול לשלום, לא איש שלום.
הדרישה ל"זכות השיבה" הראיה המפריכה את האשלייה שעריקאת היה בעד פתרון של שתי מדינות היא, בין השאר, מאמר שהוא פירסם בעיתון "הגארדיאן" ב-14 בדצמבר 2010 בו הצהיר ש"כל הסדר שלום שלא יפתור את סוגיית הפליטים על בסיס החלטה 194 של האו"ם ייכשל". במלים אחרות, עריקאת דרש כחלק מהסכם עם ישראל שישראל תקלוט את הפליטים ותיישב אותם. הוא קרא לזה החזרת הפליטים לארצם ואף נקב במספר הפליטים שהוא דורש מישראל לקלוט - שבעה מיליון. המשמעות של דרישה זו היא חיסול מדינת היהודים משום שקליטת הפליטים תהפוך את היהודים למיעוט ואז ניתן יהיה לחסל את מדינת היהודים "באורח דמוקרטי". עריקאת לא שאף לדו-קיום עם ישראל וראה בפליטים סוס טרויאני לחיסולה של מדינת היהודים.
לעולם לא נכיר בישראל כמדינת היהודים עריקאת הצהיר במספר הזדמנויות שהפלשתינים לעולם לא יכירו בישראל כמדינת העם היהודי. למשל, הוא הצהיר זאת ב-17 באפריל 2009 בעיתון א-זהאר.
עריקאת היה מעצב מדיניות הסלמי במו"מ עם ישראל עריקאת, שהיה האחראי למו"מ עם ישראל, עיצב את מדיניות הסלמי כלפי ישראל. הוא ראה במו"מ עם ישראל אמצעי להביא את ישראל להציע הצעות שהרשות הפלשתינית לא הצהירה על הסכמתה אבל במו"מ הבא תמיד דרשה להמשיך את הדיון על בסיס הצעות ישראל כאילו הייתה על כך הסכמה הדדית וחתימה. הראיה לשיטת הסלמי: ביוני 2009, בראיון לעיתון הירדני "א-דוסטור", אמר עריקאת: "בקמפ דייוויד קיבלנו 90% ובהצעת אולמרט 100%, אז למה שנמהר "?
לסיום, עריקאת לא ביטא רק את דעתו האישית בעניינים אלה. הוא היה אחראי למו"מ עם ישראל מטעם הרשות הפלשתינית. לא נותר אלא לקוות שהמנהיגות שתקום שם לאחר שדור המייסדים ילך לעולמו תרד מהסולם עליו טיפס דור המייסדים ואז אפשר יהיה אולי להתקדם לקראת פתרון הסכסוך.
