ההפגנה הבזויה מול בית משפחת פרקש, אשר שכלה את בנה, הטייס סרן תום פרקש ז"ל, במלחמת לבנון השנייה, התנהלה תחת מעטה של רטוריקה אלימה ורוויית שנאה יוקדת כלפי משפחות שכולות בכלל וחללי מערכות ישראל בפרט. נדמה שהמפגינים באותה הפגנה איבדו כל צלם אנוש - לא רק אלו מהם שצעקו אמירות שפלות, אלא גם מי מהם שנדמו בשקט מחניק מול אמירות בוטות שכאלו.
כזכור, פעיל הליכוד אפרים גרייף צעק לעבר אם המשפחה, ענת פרקש, "יש אלוהים בשמיים והוא שילם לה. אני מאחל לה עוד אחד כזה"; ובצעקה הזו הוא פילח את לב ליבה של החברה הישראלית כאחרון אויביה והציב צלם בהיכל קודש הקודשים של עם ישראל: הוא גם הביע שמחה על כך שאויבי המדינה הצליחו לקפח את חייו של אחד מלוחמיה ומגיניה של ישראל, וגם הביע את רצונו שיעלה בידם של אותם אויבים לחסל בן משפחה נוסף, מאותה משפחה, בעת שיחרף נפשו במטרה להגן על המדינה.
בנוסף, אורלי לב, מי שארגנה את ההפגנה, סיפקה מספר אמירות חולניות בעצמה כאשר השמיעה את טענותיה המבישות בפני ענת פרקש, אשר מתגוררת בסמוך לבית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה ואשר מאפשרת למפגינים כנגד רה"מ להפגין מגג ביתה: היא טענה כי אם המשפחה חוברת לארגוני טרור כגון דאעש (כך היא קוראת לאלו המפגינים כנגד רה"מ) ובכך מתעללת בחיילי צה"ל; היא הודיעה כי יש לשלול את אזרחותה של אם המשפחה ושצריך בכלל לבדוק האם היא אכן אזרחית של מדינת ישראל (בשלב הזה מפגין אחר צעק "לעזה, שתלך לעזה"); היא הסיתה נגד המשפחה ואיימה עליה כי יבואו להפגין נגדה כל שבוע - "לא ניתן לכם מנוחה", היא קראה, והמשיכה "אנחנו נשמיץ אתכם... לא יהיה טוב"; היא סיפקה אמירה מכוערת מאין כמותה כאשר תהתה האם בכלל יש למשפחה זכות, רק בגלל ששכלה את בנה, לבקר את רה"מ; ואלו רק חלק משלל אמירותיה האיומות.
השפל של השפל לב הינה פעילת ליכוד בעלת היסטוריה ענפה, מפוארת ומעוררת סלידה, ובמאי האחרון היא אף הוזמנה, יחד עם קומץ פעילים נוסף, למעונו הרשמי של נתניהו לאחר הדיון הראשון במשפטו. אך היא לא זכתה סתם כך לכבוד המפוקפק הזה שבלהיפגש עימו אישית: לב, שבעברה כינתה את עו"ד ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה בעניינים כלכליים והתובעת במשפט נתניהו, בשם החיבה היטלר, כבר הספיקה להיחקר במשטרה בגין הסתה כנגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט לאחר שהפיצה את מספר הטלפון שלו בקבוצות הווטסאפ אותן היא מנהלת ולאחר שכתבה עליו "את החיוך הזה חייבים למחוק"; היא נמנית עם מארגני ההפגנות שהיו נגד בן ארי, מנדלבליט ובג"ץ; ועל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות היא כתבה פעם "מחר שיירה מול הבית של השופטת הכי כלבה בישראל". אך זה לא נגמר שם: באוגוסט האחרון היא הספיקה גם להיחקר בגין הפצת סרטון מזויף בו נראה, לטענתה השקרית של לב, בנה של בן ארי תוקף שוטר, וגם להיפגש עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה - פגישה בה הוא התחייב בפניה כי ינסה לסייע לה בכך שלא יהיו מגבלות על ההפגנות מול ביתה של בן ארי.
לב מגלמת את השפל של השפל של החברה הישראלית. היא מקדמת תרבות חולנית אשר אין לה מקום באף חברה, מתוקנת או לא, ושוחקת כל תקווה לשיח בריא בין רבדי העם. אך אין מקום לטעות - מקורה של התרבות המבחילה הזו מגיע מן השלטון, אשר משריש אותה בשיטתיות עמוק לתוככי העם; זוהי נחלתו של נתניהו וזוהי מצוותו - לבקע ולסדוק את מרקם היחסים בין הציבורים השונים במדינה.
למשל: לב הפיצה הזמנה להפגנה וצירפה אליה מפה מגוגל מפות, עליה סומן ביתה של משפחת פרקש בנקודה אדומה; אך הנקודה הכחולה, שבגוגל מפות מציינת את מיקומו של המחפש, הופיעה מעל ביתו של נתניהו, זאת אומרת שמי ששלח את המפה עשה זאת משם, מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי נראה שלב הופעלה על-ידי מישהו מבני ביתו של רה"מ (יאיר נתניהו הכחיש כל מעורבות).
אך אין מדובר רק בליזום הפגנה ולהפעיל פעילה חברתית - התרבות הזו מבוססת בעיקר על-ידי סדרי יום אשר רה"מ מנהל. הוא פורש רשת של שקרים ומסרים, אותם הוא דוחף באגרסיביות לציבור, וזורע שנאה, פחד ופילוג; והמסרים הבזויים שלו מחלחלים מטה ויוצרים שיח אלים. יתרה מזאת - הוא הפך את כל השיח כל כולו לכך שיהיה או בעדו או נגדו, כך שכל השיח סביב זהותו של רה"מ במערכות הבחירות בשנים האחרונות סובב אך ורק סביבו. כך הוא נשאר בשלטון, וכך השיח הפך לרדוד. תומכיו רואים רק שחור ולבן - מבחינתם אין כל עומק; ובעקבות זאת אין להם בעיה להסית ולאיים על משפחה שכולה, כי או שנמצאים בצד הטוב, או שנמצאים בצד של הבוגדים. ואת דמם של הבוגדים אין בעיה להתיר. לב וגרייף הם רק הסימפטום. מקור שורש הבעיה נמצא בבלפור.
