מדענים גרמנים במצרים
בשנות ה-60 עסקה מצריים כלקח ממבצע קדש בהתעצמות צבאית. עבד אל נאצר הבין שללא נשק אסטרטגי לא יגשים את שאיפתו המרכזית - מחיקת מדינת ישראל. עם נפילת הרייך השלישי מצאו עצמם מדענים ומהנדסים גרמנים-נאצים חסרי תעסוקה אבל עם רזומה מקצועי מרשים. וולפגנג פילץ, וילי מסרשמיט, קורט טאנק, היינץ קרוג, אויגן זאנגר היו חלק מהשמות המובילים בתחום פיתוח הטילים, מטוסי סילון ואף הכנת תשתית לפרויקט הגרעין של היטלר.
בהובלת המהנדסים הנאצים, השיגה מצרים יכולת לפתח טילי קרקע-קרקע לטווח משוער של כאלף קילומטר ואף הציגו במצעד צבאי צינור בשם "אל קאהר" תוך הכרזה שהטווח שלו יעיל עד "דרומה מביירות" ובמקביל התפרסמו ידיעות שמצריים מפתחת מטוס קרב סילוני.
אחד מהמדענים שפרש מהפרויקטים במצרים, כי לדבריו התחרט שנתן יד לפגוע שוב ביהודים, טען שהמדענים הגרמנים במצרים "מפתחים מערכות נשק רדיולוגיות בלתי קונבנציונליות". במהלך 1962 עשתה מצרים שימוש בחומרי לחימה כימיים כנגד כפרים בתימן תוך כדי מעורבותה במלחמת אזרחים במדינה הזו. בספטמבר 1962 "נעלם" היינץ קרוג, מדען ממערך הפרויקט של מצרים.
בדצמבר 1962 התפוצצה מעטפת נפץ שהרגה 5 טכנאים מצריים ופצעה את מזכירתו של וולפגנג פילץ ומספר חודשים לאחר מכן נורתה ירייה לעברו של האנס קליינווכטר שהחטיאה. עקב הביצועים "הצולעים" של העוסקים במלאכת יירוט המדענים ושדרוג היחסים עם "גרמניה המערבית" עצרה ישראל את הפעילות הזאת ובסיכומו של דבר עקב לחצה של ממשלת מערב גרמניה עזבו המדענים הגרמנים את מצרים.
חמאס
במהלך השנים חיסלה ישראל עשרות מנהיגים של החמאס, ארגון שייצר טרור שוטף כלפי ישראל. אחד המחוסלים המובילים היה "המהנדס" יחיא עיאש, שהיה המומחה המוביל של החמאס בייצור והפעלת מטעני נפץ.
עיאש ענה לשיחת טלפון אחת יותר מדי וסיים את חייו. כך גם בן טיפוחיו מוחי א-דין א-שריף. הסיכולים הממוקדים של מנהיגי החמאס הניבו רגיעה ארוכת טווח והשימוש בהם פסק מסיבות עלומות.
אירן
כשנחת רוחאללה חומני בטהארן אחרי שהבשיל בצרפת הפלורוברלית הסתיים עידן הברית האסטרטגית עם ישראל שהפכה ליעד מוצהר לחיסול. אירן החלה לפתח יכולת גרעינית וטילית צבאית תוך הכרזה שכל הארסנל המתהווה הזה נועד להשמיד את ישראל. מאחר שהסנקציות הבין לאומיות לא הרשימו במיוחד את האייטולות, פנתה ישראל, על-פי פרסומים זרים כמובן, לכיוון שנותר בידה.
בזה אחר זה התרחשו פיצוצים מסתוריים במפעלים סודיים, תקלות משונות, סבסבות נעצרו מסיבות לא ברורות וארכיון מסמכים מסווגים קיבל רגליים ועשה עליה, מעבר לכל זה הגיחו מהסמטאות בטהרן אופנוענים לא מזוהים שהותירו אחריהם גופות של מדעני גרעין אירניים במצבי צבירה שונים. האחרון שבהם - מוחסן פחריזאדה עלה השמיימה בפעולה מורכבת ומושקעת שלא הותירה ספק באשר לכוונות המבצעים.
הפעילות שמיוחסת לישראל איננה נטולת סיכונים. מדובר במשחק פוקר אכזרי בין שלטון דיקטטורי נחוש לבין מדינה שתעשה כל דבר וללא כל מגבלה להגנתה. המלחמה הזאת בעיצומה וסופה מי יישורנו אך מי שמאמין לא מפחד על אחת כמה וכמה כשאין לו אלטרנטיבות.