את הבלוג התחלתי לפני יותר מחמש שנים. על עצמי כתבתי, ש"אני פנסיונר בטלן שאין לו זמן". אני מוכרח לומר שזה לא השתנה. גם היום זמן אין לי, כי אני עסוק ומרוצה מזה. אבל החלטתי להקדיש קצת זמן ל... זמן.
כל זה התחיל כי מאיר שלו כתב ספר חדש לילדים "הַשֵּׁן שֶׁהִתְנַדְנֵד לַהּ הַיֶּלֶד" והספר, כשמו, מלא הומור. את העמודים הראשונים הקדיש הסופר עמו מישל קישקה, המאייר, לאמרות ואיורים על שן בינה, שן חותכת, שן חלב וכדומה. אל הספר הזה הגעתי, כאשר במצוות הבוקלאב הלכתי לחפש את הספר "מוות מאושר" מאת אלבר קאמי. בחנות הציעו לי במבצע חינם את הספר החדש הזה של שלו ובו מצאתי, שאפשר למצוא הרבה ביטויים על המלה "שן".
המשכתי וחיפשתי בספריה את "מוות מאושר" הישן של אלבר קאמי ולא היה,.אז אמרה לי נחמה הספרנית, בביקורת קלה: "מי קורא היום את אלבר קאמי"... בכל זאת, כשקניתי את קאמי, קבלתי גם את הספר של מאיר שלו. קראתי ונדלקתי. אם יש לנו "שבר את השיניים" וגם "שן תחת שן" ולא נשכח את מגדל השן של האצולה האקדמאית ואף את "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה", אז החלטתי, שגם המושג "זמן" ראוי לכמה מלים של התייחסות. כך, למשל, כאשר מתחילים לבדוק את המושג "זמן", רואים כמה זמן זה לוקח. והנה, הביטוי הראשון העל-זמני...
הלכתי ומצאתי, שמקור המילה בפרסית עתיקה ו"זמאן" פירושו "הזה שהולך". עכשיו יש עיתון באיסטנבול ששמו זמאן (Zaman). גם לנו היו עתונים כאלה, למשל "הזמן", עיתון יומי בשפה העברית שיצא לאור בסנט פטרבורג ואחר כך בוילנה בין השנים 1903-1915. אנחנו משתמשים במלה זמן כל כך בהיסח הדעת ובכל כך הרבה שימושים. למשל, זמן רב או זמן ארוך וגם זמן יקר. אפשר לומר עבר זמנו, בטל קורבנו - כל דבר אנחנו אומרים בנקודת הזמן המתאימה. האמנם?
את המושג הזה לא המציאו באחרונה. רבותינו, כנראה בגולה, קבעו "זמן תפילה" אחרי שהשלימו את "זמן תורה". והיום, אין לי ספק שאב אומר לבנו "זה לא הזמן המתאים". בדרך כלל הוא לא אומר מהו הזמן המתאים... אני בטוח, שאותו אב יגיד גם "זה לא הזמן המתאים" ולא יידע אפילו שזה לא מקור, אלא תרגום. עם הזמן, הרבה תרגומים נכנסים לשפה בזמן זה או אחר ולא רק היי וביי.
טוב, אז יש כמובן זמן עבר וזמן הווה ועל העתיד אין מה לדבר. זה זמן, שאיש לא ישורנו.
זמן זה ציוד מתכלה ובלתי חוזר אבל אנחנו - וגם אני - מבזבזים אותו. לא פלא, ש"חבל על הזמן" (זה חיובי? שלילי?). אכן, זמנים טובים, זמנים רעים...
דבר מרמה בספר תהילים ל"ד, אמר דוד המלך: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים? אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
