שוק הנדל"ן העסקי בכלל והמשרדים בפרט מצוי כיום במשבר הגדול בתולדותיו. בעיתוי הקשה ביותר שיכול להיות, בעיצומם של בניית מיליוני מ"ר משרדים בכל רחבי הארץ בכלל ובגוש-דן המורחב בפרט, פרצה מגיפת הקורונה שטרפה לחלוטין את הקלפים, גרמה מסיבות בריאותיות לרוב העובדים לעבוד מהבית, והותירה מגדלי משרדים שלמים ריקים כאבן שאין לה הופכין.
עוד בטרם פרוץ עידן הקורונה, זיהינו ב-PLACES GROUP משבר אפשרי בשוק זה, גם לאור הבנייה המופרזת של משרדים חדשים וגם לאור מגמה מתחזקת והולכת של עבודה מהבית, שהחלה כבר במהלך שני העשורים האחרונים. זיהינו כי מצב זה והמגמה החדשה בשוק העסקי, יגרמו ליותר ויותר בעלי משרדים קושי להשכיר אותם ובאופן פרדוקסלי גם העובדה שמודל דוגמת ה-WE WORK, שטח עבודה משותפים, הצליח יותר ויותר, סימנה בעייתיות הולכת וגוברת ושינוי בסיסי במתכונת של ה"משרד הקלאסי".
ראשית דבר, החלוקה היררכית הברורה בין "בוסים" ל"עובדים" כבר לא קיימת יותר בפועל. במהלך העשור האחרון התפתח עידן ה-WE, בו "שוטחה" ההיררכיה הקלאסית, ובמקומה התפתחה חלוקה לתפקידים כמו פיתוח, תפעול, בקרת מוצר וכו'. שינוי זה השפיע משמעותית על חלוקת מרחב המשרד, לא עוד בין "חדרי הנהלה" ל"עובדים", אלא לפי פונקציות התפקוד. כלומר, ניתן בהחלט לצמצם שטחים ששימשו בעבר ל"חשיבות היררכית" (חדר מנכ"ל, חדר ישיבות וכו') ולנייד אותם לשטחים שישמשו אינטרסים תפעולים כלכליים אחרים.
שנית, העובדה שא-פריורי, עוד לפני פרוץ הקורונה, החלל מעבר לעבודה מהבית, ונוצרה הכרה בקרב בעלי הפירמות השונות שאת העבודה ניתן לבצע מכל מקום, השתנה ממילא תפקוד המשרד והפך להיות במקום "טריטוריה", למרכז מפגשים עסקיים וחלוקת מידע, מה שגם הקטין את הצורך בשטחי משרד עודפים, כמו גם שטחי אחסון/ארכיונים וכו' שהתרוקנו מתוכן.
שלישית, לשני הגורמים הראשונים, שכבר גרמו להתמעטות הצורך בשטחי משרד, נוסף גם הגורם של העמידה האינסופית בפקקים, בממוצע שעה וחצי מדי יום הלוך וחזור, מה שהאיץ עוד יותר את תהליך העבודה מהבית.
הזזת קירות את "מודל המטה"(HEADQUARTERS MODEL) פיתחתנו עוד בטרם פרוץ מגיפת הקורונה וכעת קיימת לו חשיבות משנה עקב המעבר המאסיבי לעבודה מהבית והתרוקנות המשרדים. מודל זה בא לנצל באופן אפקטיבי כל מ"ר משרד, לצמצם עלויות וכמובן למקסם את התשואה של בעלי המשרדים שכעת נאנקים עקב המשבר.
המודל מאפשר חלוקה מחודשת של מרחב המשרד TAILOR MADE. כלומר, לפי הצרכים המדויקים של בעלי המשרד. חשוב להדגיש כי למרות השינוי שיתבצע בחלוקת השטחים המקורית של המשרד, כלומר במקום החלוקה ההיררכית הקלאסית בין חדרי הנהלה לבין עובדים, לא יהיה צורך כמעט כלל בהשקעה ב"שבירת והזזת קירות", אלא פשוט בהתאמת השטח המקורי של המשרד לפונקציות החדשות שייווצרו, זאת תוך ניצול מירבי של כל מ"ר ומ"ר.
בשונה לחלוטין ממבנה המשרד הדיכוטומי הקלאסי, ניתן יהיה במסגרת מודל המטה לשלב מספר משרדים של מספר בעלים במסגרת אותו תא שטח. לדוגמה, ארבעה בעלי משרדים שונים שרכשו כל אחד לחוד משרדים באותה קומה, יחברו יחדיו, יחלקו ביניהם מחדש את כלל השטח של אותה קומה, והמשרד המוגדל המחודש ישמש את ארבעתם, כולל כל הפונקציות הנדרשות, החל ממקום המיועד לישיבות שיתחלק בין ארבעתם וכלה במכונת קפה, חדרי שרותים וכו'.
לדוגמה, בעלים של משרד בינוני, בגודל של נניח 400 מ"ר, שכעת 70-60 אחוזים מהשטח שברשותו ריק, מה שגורם לו כמובן הפסדים משמעותיים, חובר לעוד 3 בעלי משרדים באותה קומה ויחד הם מחלקים את כלל 1,600 המ"ר באופן מחודש ו"משטחים" את ההיררכיה שהייתה במשרדים המקוריים שלהם לחלוקה מחודשת שתשמש במשותף את כולם. נדגיש כי הם אינם הופכים בכך לשותפים לכל דבר, אלא שמדובר בשיתוף פעולה "אד הוק" לצורך אכלוס מחודש של כל שטחי המשרד ובכך להגדיל מחדש את התשואה מהשוכרים.
יתרה מכך: "מודל המטה" יוכל להיות מיושם לא רק ורטיקלי, כלומר על פני קומה שלמה, אלא גם הוריזונטלי, כלומר על פני כך וכך קומות במגדל, ויוכל להתאים לדוגמה, גם לחברות גדולות, דוגמת חברות ביטוח, הייטק, רואי חשבון, עורכי דין וכו', המתפרשות על-פי מספר קומות, כשהחלוקה המקורית הקלאסית איננה מתאימה כלל ועיקר לצרכים החדשים. אותן חברות יוכלו, על-ידי תכנון נכון, לנצל באופן מיטבי את השטח שברשותן על-ידי חלוקה מחודשת שתאפשר ניצול אופטימלי של כלל השטח על-פי הצרכים המדויקים של אותה חברה. נדגיש גם כי "מודל המטה" מותאם למגבלות "התו הסגול" בעידן הקורונה, ומאפשר מרחב אופטימלי וביטחון מירבי לכל השוהים במשרד, קל וחומר בעידן הקורונה.
