רבים השתתפו הלילה בהפגנת המחאה נגד שחיתותו של בנימין נתניהו, אבל פחות מהרגיל. החשמונאים ממשיכים לנצח. הם ניצחו אותנו, המפגינים למען ערכיהם. שכן גרמו לחלק מן המפגינים הקבועים להתכנס בבית ללביבות ולדמי חנוכה ולנר שלישי, ולוותר על בניין הטרה-סנטה בכיכר פאריס, ירושלים.
אין סיבה להצטער. מפני שבין כה וכה באו רבים; ומפני שהיכולת להתכנס במשפחות גדולות היא התבוסה המוכחת של הממשלה, שאינה מסוגלת לנהל מדיניות של ממש. כל לביבה במסגרת משפחתית רחבה מזכירה לכל אדם כי לא עלה בידי הממשלה לסגור אותנו במעצר בית.
רות צוקרמן שהוכתה כבר פעמיים עד כדי עלפון הגיעה להפגנה עם סיסמה בחלק האחורי של בגדה: "אל תיגע בי". צעירים שכבו אפרקדן על הכביש ליד בניין הטרה-סנטה. זו מחאה מתמשכת נגד התקיפות של משטרת ירושלים כלפי המפגינים.
שוב פגשתי ברב פרופסור אלי הולצר. הוא חרדי. תמיד אני תמה באהדה על אומץ ליבו. משוכנע כי בסביבתו הקרובה לא אוהבים את נוכחותו בהפגנות, כשבידיו דגל כחול-לבן וכרזה: "נתניהו מחלל קדשי ישראל... הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך". אם רבים כמותו ילכו בדרכו - הקרב על טוהר המידות יוכרע לטובת בני האור.
דומיו של הולצר יכולים להיות שוברי השוויון, מטי הכף, במאבק בני האור בבני החושך. ואין כחנוכה חג שנועד לאור. נמשיך בשבוע הבא. עם הולצר. עם צוקרמן. עם האלפים והרבבות בכל רחבי הארץ.