לאחר שכל תרגילי ההישרדות הפוליטיים כשלו הכנסת התפזרה ואיתה מסתיימת גם כהונת הממשלה הדו-ראשית והמנופחת שמותירה כאוס בריאותי, כלכלי וחברתי. בעוד כשלושה חודשים ילכו אזרחי ישראל שוב לקלפי בפעם הרביעית תוך שנתיים כדי לבחור את רשימת חברי הכנסת שמתוכם יבחרו השרים וראש הממשלה.
מערכת הבחירות בצל הקורונה שממשיכה לזרוע הרס בכל תחומי החיים מציבה אתגרים מקצועיים וערכיים. במרכזם שמירה על טוהר הבחירות ומניעת אלימות מכל סוג כדי למנוע את הרחבת הקרע החברתי שהעמיק לאחרונה.
הזעקה לשינוי והדרך לשנות
הציבורי הישראלי שספג מכה בריאותית וכלכלית קשה זקוק לכנסת וממשלה מתפקדים אשר פועלים למענו בנחישות והוגנות כדי להתגבר על המשבר ובהקדם. השיח הציבורי מלמד כי לצד הזעקה לעזרה במישור האישי לאור השבר הכלכלי נשמעת גם זעקה לשינוי המערכת הפוליטית שכשלה בקיום חובתה כלפי אזרחי המדינה.
התקווה היא להוביל תהליך לשינוי ערכי שיגרום לבחירת מועמדים ראויים ומתאימים לכהן בכנסת ובממשלה שיפעלו למען טובת כלל הציבור. כאלה שיהיו בלתי תלויים בבעלי הון ואינטרסים זרים ויכבדו את הבטחותיהם ואת הדרך שלשמה נבחרו.
לצד ההיבטים הערכיים של יושרה אישית ומקצועית, חשוב שלחברי הכנסת יהיו גם כישורים בסיסיים שיאפשרו להם לקבל החלטות מושכלות. שתהיה להם היכולת לנתח נתונים, להבין את המשמעויות ולבחור בחלופות הטובות ביותר עבור הציבור והמדינה.
לשם כך, יש צורך להוביל ובדחיפות מהלך ציבורי שיפעל בשני תחומים מרכזיים ובמקביל:
- הסברה מקיפה המדגישה שבחירת חברי כנסת ראויים ומתאימים לתפקיד הוא צורך קיומי לאור ההשפעה העצומה שיש להם על חיינו והאתגרים המחייבים מענה.
- לגרום לראשי המפלגות להבין שכדי שהם יזכו בקולות הבוחרים עליהם להציג רשימת מועמדים ראויים ומתאימים לכהן כחברי כנסת ושרים. ראשי המפלגות "חפצי חיים הם", וכדי לזכות בקולות הבוחרים הם ינקטו צעדים הנדרשים כדי שברשימת המועמדים לכנסת מטעם מפלגתם יוצבו מועמדים ראויים. מועמדים הנתפסים ע"י הציבור כראויים ומתאימים לכהן כחברי כנסת ושרים. כדי להצליח במהלך חשוב זה נדרשת הירתמות של הציבור ושל אמצעי התקשורת שיש להם תפקיד משמעותי.
החששות והתקווה
זו שעת כושר להביא לשינוי מהותי במערכת הפוליטית שלנו שהגיעה בשנים האחרונות לשפל חסר תקדים. לצערנו, בתדירות גוברת אנו נחשפים ליותר ויותר מקרים בהם חברי כנסת ושרים מתנהגים באופן מביש ערכית ומקצועית. נוסף לנזק העצום שנגרם כתוצאה מהתנהגותם ומההחלטות שהם מקבלים נפגעים גם ערכים חברתיים חשובים.
הנתונים ההשוואתיים מלמדים על מגמת ירידה דרמטית ומתמשכת באמון הציבור במוסדות המדינה, התגברות אלימות מילולית ופיזית כלפי אלה שחושבים אחרת, ולאחרונה גם תופעות חדשות ומדאיגות של אי-ציות מופגן של אזרחים כפרטים וכקבוצות להנחיות ולחוקים. כאשר ההסכמה שבשתיקה מצד גורמי האכיפה מעודדת תופעות מסוכנות אלו.
במישור הפוליטי, גוברת חוסר הנכונות של אזרחים ראויים, מוכשרים וערכיים להצטרף לעשייה הציבורית והוואקום מתמלא באלה שמונעים ע"י טובתם האישית. תהליכים אלו מצביעים באופן ברור על כיוון מסוכן אליו דוהרת החברה הישראלית בעיניים פקוחות לרווחה. עצירת תהליכים שליליים אלו צריכה להיעשות בדחיפות לפני שהם יצאו משליטה. התמשכותם לאורך זמן עלולה לערער את היסודות העמוקים עליהם נשענת החברה הישראלית. די לשמוע את התייחסותם של רבים מבני הנוער בנוגע למערכת הפוליטית ולעתידם כאן כדי להבין את גודל הבעיה.
הצלחת המהלך שיוביל לבחירת חברי כנסת ראויים ומתאימים יותר יביא לקידום תהליכים ערכיים ומקצועיים שיהפכו את השירות הציבורי לטוב יותר. לבחירת פקידות משיקולים מקצועיים, לקידום רפורמות שיטיבו עם התושבים, לצמצום פערים חברתיים, להגברת השוויון, לשימוש הגון יותר במשאבים הציבוריים, לסיוע לקבוצות האוכלוסייה החלשות שמספרם גדל לאחרונה וכפועל יוצא לחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה,
לסיכום, ללא קשר לדעה הפוליטית מוטלת החובה על כל אחד מאיתנו לפעול לפי יכולותיו כדי שבבחירות הקרובות יבחרו לכנסת המועמדים הטובים ביותר. זהו תנאי הכרחי ליכולתה של ישראל להתמודד עם האתגרים הקשים שחלקם מאיימים על קיומה.
צורך זה מקבל משמעות ודחיפות מיוחדת בימים אלו לאור ההשלכות הקשות של הקורונה והקיטוב והפלגנות שהעמיקו בחברה הישראלית. בנימה אופטימית, אין צל של ספק שהחברה הישראלית יכולה להעמיד מועמדים עם איכויות טובות יותר מחלק מחברי הכנסת והשרים המכהנים כיום.