בני גנץ נשא הלילה נאום איתן, שפתיים יישקו. אילו התנהג בכנסת ובממשלה ברוח נאומו לא היה מגיע למצב בו ייאלץ לשאת נאום כזה.
גם רון חולדאי נשא נאום מעולה, שפתיים יישקו. אבל מי יעץ לו להופיע בעניבה אדומה במקום תכלת, ורק עם אבי ניסנקורן בלבד. היה עליו לנאום יחיד, או להתייצב מול המצלמות בשלישייה. בהישענות על חובבנים לא מנצחים את ביבי - המקצוען הפוליטי הטוב מכולם.
על שני המועמדים, הפצוע והמתחיל, לדעת שהציבור לא ימחל להם ולא יסלח להם אם לא יעברו את אחוז החסימה. אך יותר מזה, שאם לא יתאחדו עם מפלגות שכנות הן יריבו עימן, וביבי ייצא בלא פגע.
חולדאי וניסנקורן חייבים לחפש נתיבות לליבם של מרב מיכאלי ומרצ. בני גנץ לא יוכל לבד. צריך להבטיח לו את המקום הרביעי ב"יש עתיד".
הגוש האופוזיציוני חייב במיזוגים. רק האגו המנופח מונע זאת. התפלגות עלולה להירשם ולהיזכר כהפקרת הדמוקרטיה לשנים רבות.
שוחחתי הלילה עם פעילי תנועת המחאה בחיפה. התרשמתי כי כולם בדעה הזאת. אבל האם אנו מדברים אל העצים ואל האבנים בתביעתנו מראשי האופוזיציה ללכד את השורות?
