הרבה מעללים הזויים רשם דונלד טראמפ על שמו בשנות נשיאותו, אבל האחרון עולה על כל קודמיו רק כיוון שהוא מזכיר שיחות בחדרים אפופי עשן של חבורות עבריינים כבדים. בשבת האחרונה הוא טלפון למזכיר המדינה של מדינת ג'ורג'יה, שהיה מופקד על ניהול הבחירות לנשיאות, ודרש ממנו לא פחות ולא יותר אלא לספק לו את הקולות החסרים, לדבריו, כדי שיוכרז כמנצח במדינה. במשך כשעה הוא דיבר בשפה ממנה היה ברור כי הוא רציני בדבריו: "ראה... אני רק רוצה למצוא 11,780 קולות, שזה אחד יותר ממה שיש לנו (במחוז המסוים אליו כיוון). כי אנחנו נצחנו במדינה". במהלך השיחה (אותה הקליט בחשאי שר המדינה כי ידע שטראמפ יעשה בה שימוש אחר כך כפי שאכן קרה), טראמפ השמיע איום כלפיו וכלפי עמיתו המשפטן שהיה לצדו, כי אם לא יימצאו את אלפי הקולות הם יישאו באחריות פלילית. "זו עבירה פלילית (לא לספק את הקולות) ואתם לא יכולים שזה יקרה. זה סיכון גדול עבורך ועבור ראיין הפרקליט שלך".
ריצ'רד ניכסון נאלץ לפרוש מנשיאותו בשל ניסיונותיו השקריים להרחיק עצמו ממעורבותו בפרשת ווטרגייט. כאן אין שחקני משנה - טראמפ מדבר ומאיים בקולו. מחברי החוקה האמריקנית והמחוקקים לדורותיהם, לא העלו על דעתם כי יום יבוא ושיחה כזו תצא מהחדר הסגלגל של נשיא ארה"ב. במובנים המשפטיים מדובר בסחיטה באיומים וגם אם טראמפ לא התכוון לכך ביודעין, הוא ממש נשמע כך, מה שגם יכול להעיד על שיקול דעתו. לפי החוקה, נשיא ארה"ב יכול להיות מודח בגין "פשע חמור או עוונות" מבלי להגדיר אותם בשפה מפורשת. לעומת זאת קיים הליך הדחה, אימפיצ'מנט, בגין חריגה מכוונת מסמכויותיו. כזכור, טראמפ היה הנשיא השלישי שחווה מהלך זה לפני כשנה כאשר התנה סיוע צבאי לאוקראינה בהפללתו של בנו של ביידן בעסקיו שם.
אלא כפי שקרה אז, הסנאט שאמור לאשר את פסק הדין של בית הנבחרים, נשלט על-ידי הרפובליקנים וכאז כן עתה לא יאפשר את ההדחה. אלא שאפשרות כזו למעשה לא קיימת כי ב-20 בינואר אמור טראמפ, למגינת לבו ובעל כורחו, לעזוב את הבית הלבן. אלא שהוא החליט כי הוא לא יעשה זאת בדרך המסורתית ובטוב. ביום רביעי, 6 בינואר, מתכנס הקונגרס לאשר את הצבעת האלקטורים שאשררו כבר את בחירתו של ג'ו ביידן, אירוע קצר וחגיגי, שריד לימי הבראשית של אמריקה. אלא שבעידודו הקולני של טראמפ, למעלה מ-100 חברי בית הנבחרים וכתריסר סנאטורים רפובליקנים הצהירו מראש כי הם יתנגדו לאשר את התוצאה. זה ייכפה דיונים והצבעה של הקונגרס מבלי שיישנו את התוצאה הסופית. כל הרצון הוא לטרלל ולטרטר את רוב הקונגרס ועמו את הציבור האמריקני. אבח לטראמפ לא היה די בכך והוא קרא לתומכיו להתכנס בוושינגטון, להפגין בהמוניהם ו"לעורר בלגנים".
אז אם אין את הזמן כדי לנהל הליכי הדחה נגדו, קיימת הזדמנות למהלך סמלי של פתיחתם מצד ועדת החוקה של בית הנבחרים הנשלט על-ידי הדמוקרטים. מהלך כזה יוכיח לטראמפ את התחתיות אליו דרדר את המערכת הפוליטית האמריקנית. בכך הוא יהפוך לנשיא הראשון שעמד פעמיים בפני הליכי הדחה ושמו יוכתם לעד.
ספק אם הוא נותן דעתו לכך. לפני שבוע ביטל הקונגרס בפעם הראשונה בכהונתו וטו שלו על תקציב הביטחון, למרות שידע כי זה מה שעומד לקרות. מאז הבחירות לפני חודשיים הוא לא השמיע שום הצהרה לנוכח השתוללות הקורונה ברחבי ארה"ב שממיתה בממוצע כ-3,000 מדי יום. לעומת זאת, הוא זכר להצהיר כי חשוב שהכל יידעו כי החיסונים פותחו בזמן כהונתו. הוא סירב לחתום על הסכם דו-מפלגתי בקונגרס לאשר תקציב למלחמה בקורונה במסגרתו אמור היה כל אמריקני לקבל שיק צנוע של 600 דולר, כי עמיתיו הרפובליקנים התנגדו לסכום גבוה יותר. אבל טראמפ, שביקש להצטייר כמזדהה עם מצבם הקשה של מיליוני אמריקנים, דרש בניגוד לחברי מפלגתו לאשר המחאות של 2,000 דולר. התוצאה שערב השנה החדשה לא אושר דבר.
אות קלון לאורך שנות כהונתו כתבתי כאן לא אחת על דמותו השנויה במחלוקת ועל התנהלותו השלילית, כולל ההערכה לגבי התנהגותו לאחר ההפסד בבחירות. אלא שאיש, וכמובן לא אני, לא יכול היה להעלות על דעתו את מעשיו של טראמפ מאז ההפסד שאותם ניתן להגדיר כ"נסיונות לשרוף את המועדון". כמו שור מועד בקורידה הוא הסתער על כל שביב של מידע שסיפקו לו יועציו החנפנים כדי לערער על תוצאות הבחירות. כ-60 עתירות בבתי משפט נדחו אבל הוא המשיך בשלו עד שהגיע לאותה שיחת טלפון קרימינלית.
ספרים רבים ייכתבו בעתיד הקרוב על כהונתו ההרסנית של טראמפ כנשיא ה-45. כפי שאפשר להעריך, בעתיד היותר רחוק הוא יירשם כנשיא שפעל יותר מכל קודמיו לקעקע את היסודות לא רק של הממשל אלא בכוונת מכוון יצר שסעים עמוקים בחברה האמריקנית שרישומם לא יעלם במהרה. ורק להיזכר כי במערכת הבחירות של 2016 הוא נשא את הדגל של Make America Great Again שאותה הביא להיות מעצמה צולעת שחסרונותיה הבולטים התגלו בשנה זו של הקורונה.
ואין כמובן לדבר על טראמפ בלא ההקשר לישראל: רבים כאן התקשו להשלים עם הפסדו בבחירות של הנשיא שעשה רבות עבורנו. שמו החקוק על קירות השגרירות בירושלים והנורמליזציה עם מדינות ערב שיזם והביא לידי מימוש חתנו ג'ראד קושניר, במחיר לא זול לכל אוהבי ארץ ישראל, ייוותרו גם אחרי לכתו של טראמפ. אלא שכל מי ששבחו והיללו אותו כאן עלולים למצוא עצמם יום אחד בפני חשיפת צדדיו היותר אפלים של האיש שאותם הדחיקו מתודעתם. אפשר להניח כי בנסיבות אלו תוכנית הקמת היישוב רמת טראמפ ברמת הגולן, שאבן הפינה הונחה לפני שנים, תרד סופית מעל הפרק...