הבג"ץ כבעיה אוטואימונית

הפסיקה של הבג"ץ ניתנה ביום 25.2.2021 וכמו תמיד החלה בעתירה שהגישה הקרן לישראל חדשה באמצעות שלוחותיה "האגודה לזכויות האזרח", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", בנוסף להן גם "אגודת יהודי אתיופיה" - לכאורה בעלי העניין (שזכו במענק יפה מהקרן על סך 160,000 דולר, בין השנים 2015-2018) העותרים העותרים דרשו לאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה "כשאין כל חשד שבצעו עבירה" וכן דרשו לבטל את הנוהל המשטרתי שעיגן את הפרקטיקה הזו. כל זה בגלל שהנוהל "אינו חוקתי ופוגע בזכות לכבוד, לשם הטוב, בזכות לפרטיות, בחופש התנועה ובזכות לשוויון" מיצוי אוצר מילות הטרמינולוגיה הליברו-פלורליסטית. העותרים הוסיפו שפעולות בדיקת המסוף שנעשות על-ידי המשטרה לוקות בהפליה גזעית ומיושמות בעיקר על יוצאי אתיופיה, ובני מיעוטים אחרים. מאחר שברור במי ובמה מדובר, אין לי טענות לתובעים. יש להם אג'נדה לקעקע את החברה ולהפוך את המדינה לבליל של כל אזרחי, אין לי שיח ושיח אתם, הטענות שלי מופנות לשופטי העליון. מדיניות שיפוטית על בסיס ההפיכה החוקתית שהחלה בהעברת חוק היסוד כבוד האדם וחרותו ע"י קבוצה קטנה של חברי כנסת נטולי בינה הפכה את היוצרות כאשר זכויות למיניהן של הפרט הפכו לערך עליון וראשון במעלה ודחקו את ערך שלום הציבור וערך מדינת הלאום של העם היהודי לעדיפות שנייה אם בכלל. היפוך הערכים הזה הפך למדיניות שיפוטית מחייבת את בית המשפט ומכאן נגזרה גם הפסיקה הזאת שבעיקרה אומרת נשיאת העליון כי לגישתה "הדרישה כי אדם יזדהה בפני שוטר באמצעות תעודת זהות עשויה להוביל לפגיעה ממשית בכבוד האדם". לקרוא ולא להאמין למראה העיניים. מוסיפה הנשיאה: "כבר נפסק לא אחת כי סמכות שלטונית שמופעלת בשרירות וללא כל מגבלה יש בה משום פגיעה בכבודו של אדם ואף באוטונומיה שלו". כלומר הנשיאה לוקה בעיוורון מוחלט לצורך ולנסיבות שעל-פי הן מחליט שוטר במסגרת שקול דעתו המקצועית לדרוש מאדם להזדהות כחוק ולא רק שאיננה מבינה את הצורך הזה היא גם יוצאת מתוך הנחה שדרישה כזאת היא שרירותית ופוגענית בכוונה תחילה. השוטר מתהלך לו בניחותא ברחוב וכדי להפיג את שיעמומו הוא מחליט לדרוש מאן דהו להזדהות. נוהל מקובע שאין עליו מחלוקת אני לא יודע אם פרקליטות המדינה טרחה להסביר לנשיאה הכבודה מדוע אקט ההזדהות נדרש ולמה הוא מהווה מסמר בארגז העקרונות שעל פיו נוהגת כל משטרה בכל משטר, ועליו אין השגות ומחלוקת. אני לא יודע אם הפרקליטות ידעה להסביר לנשיאה את הרציונל של בדיקה אקראית או על-פי אפיון האדם ביחס לסביבה שהוא נמצא ברגע נתון ושאר עקרונות הייסוד של מניעת הפשעים שמהווים את עמודי התווך בעיסוק הסיזיפי של הענקת ביטחון לציבור, אותו הציבור שהפרט ואפילו הנשיאה נמנים על מרכיביו. מה שאני יודע שכבודה פגעה פגיעה נוספת בערך הנרמס הזה שקרוי זכות הציבור לביטחון והעדיפה על פניו זכות הגזורה מחוק הזוי שנחקק בחטא תוך שלוב של טיפשות ורשעות. פרשנותו של השופט "השמרן" אוסיף רק כקוריוז עצוב את תרומתו של השופט אלכס שטיין לפסיקה המסרסת, אותו אלכס שטיין גאוות המינויים של איילת שקד שרת המשפטית לשעבר שהצהירה על הצלחתה למנות "שופט שמרני". השופט שטיין נתן פרשנות רדיקלית לחוק תעודת הזהות וטען שהחוק כלל לא נותן לשוטר לדרוש מאדם להציג תעודת זהות כי נוסח החוק הוא "תושב חייב לשאת עימו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו" אבל לפרשנותו של שטיין, לשוטר אין סמכות לבקש את הצגת התעודה (אלוהים ישמור) ולכן "רשאי האזרח לענות לאותו השוטר בעל השררה 'לאו בעל דברים דידי את' ואחר כך להפנות לו את גבו וללכת לענייניו. כך כתב שטיין. אוכל לתת קרדיט לשופט שטיין על כך שהוא בקי די הצורך בשפה העברית אם מאפשרת לו לנסח פסקי דין. מעבר לזה אין לי דרך לתת קמצוץ של קרדיט להיגיון המשונה שלו. אנחנו מצויים במערבולת הזויה שיצרה המערכת המשפטית. טרוף מערכות שסיפורי אליס של לואיס קרול מהווים מופת ללוגיקה. כל הגרוטסקה הזאת יכלה להיות משעשעת אלמלא הייתה על חשבוננו ואלמלא הנזק שנוצר לא היה כל כך פטאלי ובלתי הפיך. מערכת שאמורה להיות חיסונית אבל הפכה לטורפת של הגוף עליו המורה להגן.