בעוד חדשים אחדים יצאו ילדי ישראל לחופשת הקיץ בת החודשיים. יצאו? ימשיכו בחופשה הבלתי נגמרת של שנת מגיפת הקורונה.
שר החינוך, מנכ"לי ארגוני המורים, שר האוצר, חייבים להתיישב אתמול על המדוכה ולמצוא את הדרך בה החופש הגדול, חודשיים ימים מלאים, יהיה חודשיים של לימודים, השלמת החסר, לא בית ספר של החופש הגדול כי אם בית ספר של שגרה.
לצד המאבק המתמיד במגיפת הקורונה וההבנה כי צריך לנהל אותה כחלק משגרת חיינו, אחריותנו להשלים חלק מהחסר הלימודי, החברתי, הערכי, החוויתי של ילדנו בימי חופשת החופש הגדול.
בית הספר אינו שמרטפייה, ואינו נועד רק כדי לאפשר להורים לצאת לעבודתם. בית הספר בראש ובראשונה ביתם הראשון או השני של התלמידים והתלמידות, בית היוצר והמעצב את חינוך דור העתיד, מעצב את אורחות חייו, ערכיו, חלומותיו ושאיפותיו. מעצב את דרכו, לצד היותו מעניק ידע, וכלים. בית הספר הינו גם בית המפגש עם החברים, המורים, התרבויות, הערכים, מקום בו משתלבות אמונות, דעות, ערכים וחוויות מכוננות מעצבות.
בית הספר הוא המקום בו נולדות האכזבות, האהבות, השמחות והיגון, ההתמודדות והייאוש, הכל מכל כל.
שנת מגיפת הקורונה על-אף שמספידיה מכנים אותה כשנה אבודה לילדי ישראל, על-אף שמספידיה מציעים רעיונות כמו השארת הילדים כיתה שנה נוספת, היא אינה שנה אבודה. היא שנה מורכבת, מאתגרת, בעיקר מאפשרת.
זו הייתה לילדים שנה של התבוננות בנו המבוגרים האחראים, שנה שלימדה התמודדות מהי, שגילתה את החוזק המשפחתי ואת החוסן של הביחד, שנה שהיא שיעור ארוך עם מאות אלפי רגעים פנויים המאפשרים חשיבה עצמאית בלתי תלויה, נטולת אינטרסים ודלת רעשי רקע.
לאחר חג הפסח צפויים שינויים בהתנהלותנו בשיגרה, האסור ברובו יהפוך למותר, הקורונה תישאר כאן אך מנוהלת בחכמה ומאפשרת חיים של שגרה נשכחת. התלמידים יחזרו אל בתי הספר, אל המורות והמורים המבחנים והחברים, אל הייאוש והתקווה. תחילת שנת לימודים בפעם הרביעית. אחריותנו היא לאפשר רצף לימודי, חברתי, ערכי, רצף למידה שיכלול את החופש הגדול, את החודשיים המשמעותיים האלה.
המורים והמנהלים עבדו קשה מאוד בימי הסגר ואל מול אתגר הלמידה המקוונת. ייתכן שבמבחן התוצאה הלמידה לא הייתה אפקטיבית מספיק אך במבחן ההשקעה, הרצינות, ההתמדה, המנהלים והמורים מקבלים ציון מאה, לא פחות.
זהו עקב אכילס בתביעה ללמד גם בחדשי הקיץ ברצף, המורים לא יצאו לחופשה ומורים שחוקים הם ברכה לבטלה, על כן הצעתי היא כי המורים יזכו בחודש תשרי כולו, חודש החגים לחופשת הקיץ ויתוגמלו בהתאם.
שר החינוך, שר האוצר על פקידי לשכותיהם חייבים לשלב זרועות עם ארגוני המורים, וארגוני ההורים כדי להפוך מבעוד מועד את חודשי הקיץ לחודשי למידה מתוך שמחה ולא מתוך כורח, בשיתוף פעולה מלא, זה מגיע לילדים.
הילדים צופים בנו המבוגרים, במשפחה, בהורים, במבוגרים בבית הספר, במורים, במבוגרים בממשלה, בשרים, הם מייחלים ומשוועים למבוגר אחראי שיחזיר להם את בית הספר, חופש גדול מידי כבר היה להם.
