זה קרה במקרה. לפני 14 שנים פנה רפי איתן ז"ל, מי שעמד אז בראש מפלגת הגמלאים, לראש הממשלה אהוד אולמרט וביקש תקן למומחה לעורף האזרחי עבור הקשישים. ההמלצה הייתה: ד"ר אבי ביצור. ביצור: "שירתי בצה"ל 23 שנים בחיל ההנדסה. את תואר הד"ר קיבלתי על עבודה שכותרתה: "מעמד העורף בתפישת הביטחון הלאומי בישראל בין השנים 1948-1956".
המינוי אומנם לא צלח אך בהמשך נקרא ביצור לדגל על-ידי השר רפי איתן לשמש כמנכ"ל משרד הגמלאים. "רק כאשר מוניתי למנכ"ל משרד הגמלאים נקשרתי לנושא הזיקנה. התעמקתי בנושא וכך נוצר מצב שחייתי בשני עולמות אקדמאיים. האחד - בעולם הביטחון, הגנת העורף והיערכות החירום, והשני - בתחום הגרונטולוגיה". ביצור משמש כיום ראש המגמה לביטחון והגנת העורף, וראש תחום לימודי הזיקנה במכללה האקדמאית בית ברל.
אהבת חייו ביצור הוא 'טיפוס' (במלעיל). אישיותו מורכבת ומתעתעת. מחד-גיסא, הוא משחק את המאצ'ו, אך מאידך-גיסא, יש בו רגישות רבה ואמפטיה לזולת. הוא נחשב מרצה בחסד באקדמיה ושפתו גבוהה, אך לפעמים הוא יורד לשפת הרחוב שמלווה בתנועות מגונות. "כך אני מדבר גם עם תלמידיי" מציין ביצור. הוא אינו אדם דתי אך מסתובב באופן קבוע עם כיפה וספר תהילים בכיסו. הוא עסוק באינספור פעילויות, ומגלה את הסוד: "ניהול לו"ז מדוקדק".
פגישתנו נערכת בדירת הפנטהאוז שלו באזור שקט בפתח תקוה, אותה חלק שנים רבות עם רעייתו לאה ז"ל שנפטרה לפני פחות משנתיים. "היא הייתה אהבת חיי ותמיד תהיה". הם הכירו באוטובוס. "לאה התחילה אתי. הייתי קצין צעיר בחיל ההנדסה והיא הייתה מד"נית בגדנ"ע. זו הייתה אהבה ממבט ראשון". לאחר פחות משנה להיכרותם הם נישאו. הקשר בין ביצור לרעייתו נמשך 42 שנים. לפני מספר שנים חלתה לאה במחלה קשה. "היה שלב שחשבנו שניצחנו והחלטנו לחגוג את זה במוסקבה בחופשה נהדרת, אך זמן מה לאחר מכן שבה המחלה (קולו דועך הופך לכמעט לחישה). במשך שנתיים הייתי צמוד ללאה, ואף ויתרתי על תואר הפרופסור שהייתי אמור לקבל כדי לסעוד אותה".
קורונה ושואה כמי שעניין הזיקנה הפך להיות הנושא המרכזי בחייו, לביצור יש טענות וביקורת רבה על ההתנהלות הכושלת של המדינה מול הקשישים במשבר הקורונה. "זוהי מדינה ללא חמלה וזו חוצפה לקרוא לעצמנו מדינת רווחה. וזה גם קשור להיערכות החירום שאני בקיא בה. אתן לך דוגמא. לקח שישה חודשים להקים את "מגן אבות ואימהות" לנושא הדיור המוגן ובתי האבות. בינתיים מתו 1,000 זקנים. זו מדינה עם חמלה? זו מדינה מטומטמת. בודדו את הזקנים מהמשפחות, אבל שכחו כי העובדים הסוציאליים והמטפלים האחרים יוצאים ונכנסים חופשי והם הביאו את המחלה לזקנים. איני מוכן לקבל את המשפט: 'הם היו מתים בכל מקרה מזיקנה'. זה משפט לא אנושי, לא מוסרי, לא ערכי ולא אתי".
בחודש דצמבר, עם תחילת החיסונים, התפרסם כי שוב עלה מספר הנפטרים בבתי האבות הסיעודיים. הסיבה לדבריו של מייסד עמותת משפחות הקשישים בבתי אבות ד"ר יצחק אוריון היא "כי בדיקות הקורונה לדיירים במוסדות אלו הופסקו בגלל ניסיון המדינה לחסוך כסף על חיי הקשישים".
בישיבת זום של ועדת ביקורת המדינה, טרם ההכרזה על הבחירות הרביעיות, פרש ד"ר אוריון בפני חברי הוועדה נתונים מחרידים על-אודות דיירי בתי אבות שנפגעו קשות מהסגרים וההגבלות שהוטלו על-ידי המדינה. לדבריו הגיעו לעמותה שהוא עומד בראשה 3,100 דיווחים על פצעי לחץ, 6,000 דיווחים על התייבשות, בעיות שתן, וירידה במשקל, 5,000 דיווחים על דיכאון ו-5,800 דיווחים על נסיגה קוגניטיבית.
מחויבות לתלמידים שיחתנו מופרעת מדי פעם על-ידי כניסות של שיחות טלפון וזמזומי הודעות טקסט. ביצור: "ברשותך, אני מבקש לענות רק לשיחה אחת שקשורה בתלמידיי. אני חייב לפתור בעיה כדי שהם לא יפגעו בהגשת עבודות הגמר שלהם בעת הזו, במשבר הקורונה".
בין עיסוקיו הרבים ביצור משמש גם כפרשן הביטחוני של רדיו רק"ע מתאגיד "כאן" ומתראיין קבוע כמומחה לזיקנה בישראל. לקראת הסגר השלישי, בעקבות העלייה בתחלואת הקורונה, הוא נשאל על-ידי מנחה הרדיו ליעילותו של הסגר. "הסגר השלישי הוא מחדל. אירופה סגרה את הבאים מבריטניה, על-מנת למנוע את החדרת מוטציית נגיף הקורונה, אבל אצלנו הכניסות לארץ חופשיות ולא עורכים בדיקות לנכנסים. זו שערורייה".
לדינו ויידיש ביצור נולד לפני 64 שנים ברמת גן ושם גדל. עד היום יש לו קשר הדוק לעיר כאוהד שרוף של קבוצת הפועל רמת גן בכדורגל וכחבר הנהלת הקבוצה. "בגיל שמונה, לקח אותי אבי, שהיה שוטר במשטרת רמת גן, למשחק בו הפועל רמת גן זכתה באליפות המדינה כשיעקב חודורוב השוער המיתולוגי היה שוער הקבוצה. באותה עת היו בהרכב הקבוצה שחקנים אייקונים כמו צביקה היימן, גדי יניאק, שלמה לוי ועוד. אז התאהבתי בקבוצה. מדובר בתקופה של 56 שנים. האהבה הזו גרמה לי להתחבר גם לכדורסל ולכדור יד של הקבוצות הרמת גניות. אני עצמי הייתי שחקן כדור יד. מאז שאני זוכר את עצמי אני סובל ומתענה כשהקבוצה מפסידה. בעת הצפייה בטלוויזיה אני לא יכול להיות רגוע, ויש רגעים שאני קרוב לניפוץ המכשיר (צוחק).
ביצור הוא הבכור מבין ארבעת ילדיהם של שבתאי וטובה. "אבא יליד טורקיה ואמא ילידת הארץ ממוצא מזרח אירופי, ממשפחה ציונית שנטעה שורשיה בארץ לפני דורות רבים. זו הסיבה שאני שולט גם בלדינו וגם ביידיש". הוא למד בתיכון 'אוהל שם' במגמה הביולוגית. "הייתה לי ילדות יפה. אהבתי ללמוד והייתי תלמיד טוב. גם היום אני אוהב ללמוד וללמד. אני קורא ללא הפסק מאז הילדות שניים שלושה ספרים במקביל. למרות שזה נשמע 'חנוני' אני חי עם זה טוב".
חיים בהכחשה לאחר נישואיו ללאה התרחבה המשפחה ונולדו להם 3 ילדים. ילדם השלישי אובחן כאוטיסט. ביצור, המעיד על עצמו כשש אלי קרב והיודע להתגבר ולצאת ממצבים קשים, מודה שלא ידע להתמודד עם מחלת האוטיזם של בן הזקונים, גיא (28). "אוטיזם מתגלה בדרך כלל בגיל שנה, ותמיד זה הבכור. גיא הוא הילד השלישי שלנו והיינו כבר הורים מנוסים. לנו הוא נראה כילד רגיל לכל דבר. בגיל 4 מזמינה אותנו הגננת ומציינת שיש בעיה עם גיא. פנינו להתפתחות הילד ונקבע כי גיא אוטיסט. לאה הבינה מיד כי נקלענו למצב חדש שישנה את חיינו. לי לקח הרבה זמן להבין. הייתי בסוג של הכחשה. הייתי בטוח כי אני הכל יכול ודבר לא ימנע ממני לרפא אותו. האמנתי שניתן להוציא אותו מזה. עשיתי המון שטויות".
ביצור אינו מוכן לשתף פעולה עם שיטת ABA, שזו שיטה טיפולית-חינוכית לשינוי ועיצוב דפוסי התנהגות של ילדים על הספקטרום האוטיסטי. "ראיתי בשיטת ABA מעין תוכנית אילוף. הבאנו מומחה לשיטה אך לא שיתפתי פעולה והעפתי אותו מהבית. לא הסכמתי שגיא ישלוט בי ושאני אשמש שק החבטות שלו". ביצור מודה בהכנעה שבקרב הזה הוא נחל כשלון. קולו הרועם הופך נמוך במספר אוקטבות, ומדי פעם קולו נשנק. "לפני 9 שנים נערך אצלנו ליל הסדר המשפחתי עם מוזמנים רבים. התקהלות רבה עושה אי-נוחות לאוטיסטים. גיא החל להתנהג באופן חריג שכלל גם אלימות. נאלצתי להפריד אותו מהאירוע.
הכנסתי אותו לאוטו ונסענו עד ראש הנקרה ובחזרה, כשכל הדרך אני סופג ממנו חבטות ומהלומות אגרופים. חזרנו הביתה כשכל האורחים כבר עזבו". ביצור מוחה דמעה. נראה כי קשה לו לשוב במנהרת הזמן לאירועים הקשים שהיו מנת חלקם של לאה ושלו. "מסתבר כי לאה הבינה יותר טוב ממני כי כך לא ניתן להמשיך, ובעידודה, למרות שבתחילה התנגדתי, העברנו אותו ל"בית לחיים" שזו מסגרת תומכת ומקדמת לאנשים על הרצף האוטיסטי. הדבר נעשה לא כדי שלנו יהיה נוח, אלא כדי שגיא יפתח לאנשים ולסביבה. ואכן, זה מקום מופלא והדיירים מקבלים שם את כל הנדרש להם".
אל תשליכני במשך שלוש שנים, בין השנים 2006-2009, פעל ביצור לצידו של השר רפי איתן במשרד הגמלאים בממשלת אולמרט. "העבודה עם רפי איתן הייתה חוויה. המוח של האיש הזה, היכולות שלו להבין מצבים ולקלוט אותם, מהירות התגובה שלו, ההחלטיות שלו במובנים מסוימים, חוכמת חיים שלו והניסיון בתחומים רבים היו משהו לא יאומן. מצד שני צר לי להגיד שפוליטיקה הוא לא ממש הבין, אף שעמד בראש מפלגה. אילו כן היה מבין הייתה היום ציפי לבני ראשת הממשלה. אי-היכולת שלו לשלוט במפלגת הגמלאים הביאה את חיסולה".
ביצור מכה על חטא על כישלונו וגם על כישלונם של אחרים שלא הצליחו להביא לתודעת הציבור את העובדה שזיקנה היא הרבה מעבר למנטרות של 'אל תשליכני לעת זיקנה': "רבים מתייחסים לזיקנה כאל משהו מכוער, משהו שאינו מריח טוב כפי שבא לידי ביטוי במחלקות הפנימיות בבתי החולים. יש להחדיר לאנשים את התודעה שלא מדובר רק בציווי 'מפני שיבה תקום'. זו פשוט עובדת חיים שהרי כולנו נהיה זקנים ועל כן יש להתייחס לזיקנה באופן ראוי ומכבד וגם לנצל את ניסיון החיים של הזקנים היכולים לתרום בדרך כזו או אחרת לכלל החברה".
מפלגת גמלאים בשנתיים האחרונות ניסו לשווא מספר מפלגות גמלאים להתמודד לכנסת. למרות כישלונן סבור ביצור כי הקמת מפלגת גמלאים היא צו השעה. "חובה להקים מפלגה לזכויות הגמלאים. על המפלגה להציג כדגלים מרכזיים את הנקודות הבאות: העלאת קצבת הזיקנה והשוואתה לשכר המינימום, מאבק בבדידות בזיקנה, מימוש הזכויות הפנסיוניות של גברים ונשים בשוויון מלא, מימוש אפשרות תעסוקה של הגמלאים, וחידוש חוק "האזרח הוותיק" של הח"כית לשעבר נאווה ארד והתאמתו לימינו. מיליון ורבע גמלאים, ועוד בני משפחותיהם, יוצרים יחד כשני מיליון וחצי מצביעים אפשריים עמם אנו חייבים לממש את זכויות הגמלאים, להחזיר את כבודם אל קדמת הבמה הישראלית, לטפל בזכויותיהם בבתי אבות ובקהילה, ולהכין את זקנתם בכבוד".
ביצור אינו מסתיר את שאיפתו לשמש השר לענייני הגמלאים בממשלת ישראל. "יש לי את כל הניסיון המעשי והפוליטי לעמוד בראש משרד לזכויות הגמלאים. לדעתי מפלגת גמלאים עשויה לפתור את מירב הבעיות הקשורות לרווחת הזקן וליישם את משפטו של יגאל אלון: 'מדינה בלי עבר-ההווה שלה בעייתי, והעתיד שלה לוט בערפל', העבר שלנו זה הזקנים".
תחזית קודרת פגישתי עם ביצור מתקרבת לסופה. נראה כי האדרנלין בעקבות שיחתנו עדין מכה בו בעוצמה. לפני פרידתנו הוא מבקש לתת הצהרה: "הכול פוליטי. אנחנו חברה יוצאת מהכלל שהולכת ומפרקת את עצמה במו ידיה בשנאה ובתיעוב של אחד נגד שני. אין לנו חוקה, לכן אין לנו את האפשרות לקבוע מה באמת היחסים בין הרשויות המחוקקת, השופטת והמבצעת. ישנם בכנסת טיפוסים שאינם מבינים כי שמאל וימין הן תפיסות עולם כלכליות ולא חברתיות. בכל מדינה בעולם בה הייתה השתלטות של מגזר כלשהו על המשאבים ועל הכוח, הדבר נגמר במלחמת אזרחים ושפיכות דמים. החברה הישראלית, לצערי, בדרך לשם".
