כשראיתי את ראש הממשלה בנימין נתניהו על מדשאות ביתו כשלצדו עומד מבויש ונבוך משהו, נאיל זועבי, מספר שלושים ותשע ברשימת תנועת הליכוד, הבנתי כל כך את נאיל הנרגש. זיהיתי את עננת ההתרגשות, שמעתי את דפיקות לב המאמין, חשתי את העקצוצים בלב פנימה. משק כנפי ההיסטוריה ליטפו את מצחו וניגבו בעדינות את אגלי הזיעה. ראש הממשלה הביט היישר אל המצלמה ואמר בביטחון מוחלט נאיל איש החינוך אתה נבחרת על-ידי לכהן כשר המקשר בין החברה הערבית לממשלת ישראל. ציפור לא צייצה, עוף לא פרח, שור לא געה ורק בני גנץ, ניר ברקת, משה פייגלין, אבי דיכטר, איוב קרא, ועד מי שהתמכרו לאשליות ולהבטחות שלא מומשו פרצו בצחוק שנשמע בכל רחבי הארץ. נאיל זועבי הנרגש היה בטוח שאלו פרצי השמחה לכבוד המינוי שלא יהיה.
יש משהו מיוחד ביכולת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפזר אבקת אשליות בטעם קסמים. לפני עשרים וחמש שנים ראיינתי את נתניהו בפעם הראשונה בלשכתו, הכנתי שאלות, בדקתי שהסוללות טעונות במכשיר ההקלטה הזעיר שהוצב על השולחן, הצלם הנרגש ואני התיישבנו מול ראש ממשלה צעיר, מוכשר, מלא חיוניות ונכון לכל שאלה, במיוחד לשאלות שלא שאלנו. לאחר דקות בודדות, האמת חייבת להיאמר, נפלנו שבי בקסמו. היכולת למגנט, להוביל אותך למקומות הבטוחים שלו פעלה באופן הטבעי ביותר. הפכתי לסוג של מופעל, הייתי בטוח באותם דקות שראש הממשלה נתון רק לשאלותיי ולהתמודדות עם האתגרים שהצבתי לו. בעיני עצמי, כמובן.
לכן אני כל כך מבין את ההתרגשות האמיתית והכנה של נאיל זועבי, מנהל בית הספר, אוהב אדם, תם במובן החיובי של המילה, ישר דרך והגון, כמעט ציוני מבטן ולידה, המאמין כי דבריו של ראש הממשלה נחרטו בסלע, וכי כל שנותר לו הוא להתחיל במלאכת חיפוש קדחתנית של נהג, דובר, יועץ, מנהל לשכה, עוזרים, מזכירות, משרות אמון ובחירת חליפות ועניבות תואמות.
ראש הממשלה, שהיו מי שכבר הספידו את יכולתו ללהטט בציבוריות מבחינה פוליטית וממעמד של קוסם המסוגל להפוך ארנבת נשלפת ליתוש חסר מנוח, הפך לקוסם עם צליעת ברווז, אשר קסמו כמעט פג וזוהרו עומם, עדיין ממשיך ללהטט את העם, את הפוליטיקאים. ממעמד של קוסם שונמך למעמד של מוכר אשליות והנה זה עובד ומצליח לו מאוד.
כשהוגדר ראש הממשלה בתחילת דרכו הפוליטית כקוסם היה בזה מימד של התפעלות, השתאות, אפילו נשמעו מעת לעת מחיאות כפיים על יכולתו ליצור יש מאין. בהמשך הדרך הפוליטית הקסם דהה ומעמד ראש הממשלה היה למאחז עיניים, בעל יכולת וירטואוזית בזריזות פה וידיים. בימים אלה כאשר פג הקסם החלו להישמע מילות גנאי קשות, תקיפות, אשר חלקן חוסות בתחום חופש הביטוי וחלקן האחר חוסות בחופש השיסוי והביזוי. הקוסם היה למוכר אשליות, מבטיח הבטחות אך לא מבטיח לקיימן.
בפוליטיקה יש מי שמאמינים כי מותר לשנות משום דרכי וצרכי הפוליטיקה, שמותר לשקר כשקר לשעתו, שמותר לאחז עיניים, ללהטט, למכור אשליות, שמותר להבטיח אך לא חובה לקיים. את המסורת הפוליטית הזו הגיע הזמן לשנות, ומי יודע אולי במציאות, בחיים הפוליטיים, יקרה השינוי המיוחל והאשליה תהפוך למציאות ונאיל זועבי יהיה שר והאמת והשלום אהבו.