מתוך ויקיפדיה: צֶנְזוּרָה (מלטינית: censere להעריך) היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; היא מוטלת לרוב על-ידי גופי ממשל.
לא צריך להיות סטודנט או בוגר לחוגי תקשורת כדי להבין שהשימוש הנרחב במונח 'צנזורה' בשני נושאים נפרדים לחלוטין בשבוע האחרון אינם עושים חסד עם הכלי יקר הערך. הצנזורה, שמטרתה היא קודם כל לשמור על ביטחון אזרחי ישראל, עברה תהליך שגורם לכך שהמונח מתרוקן מתוכן במהירות.
למיטב ידיעתנו, ונכון לרגע זה בלבד, אסון הנפט בחופי ישראל נגרם כתוצאה מתאונה. מצערת ככל שהיא, לא מדובר באירוע ביטחוני אלא מדיני. אותו כנ"ל לגבי האזרחית שהושבה לישראל מסוריה.
לצד המשמעות האבודה של המונח, יש עניין לבחון את יעילות הצנזורה בעידן בו המידע מופץ במהירות וללא שליטה בין אם מופעלת או לא. 'על-פי פרסומים זרים' הפך לקוד קבוע להפרת הצנזורה מבלי להפר אותה על-פי החוק, פשטני ומגוחך ככל שיהיה.
לאחר רצח אורי אנסבכר הי"ד ובמקרים נוספים, מפאת גרוטסקיות החומרים בשטח, הוחלט גם כן להפעיל צנזורה. את המקרים האלו ניתן להחריג מכיוון שכחלק מהשיקולים להפעלתו מוכנס גורם הנקמה הפוטנציאלית. נראה שהפחד מנקמה גובר על הצורך לזעזע את העולם בתור כלי אפקטיבי להסברה הישראלית. ולבסוף, מניעת מרי אזרחי היא שיקול ביטחוני.
נראה, אגב, שהצנזורה הצבאית מרגישה בנוח להתערב בלא מעט ידיעות מבלי שכותביהם יתערבו בעניין. כך נמשך הכרסום ביעילותה. במקום לשמור על ביטחון המידע בישיבות הקבינט, הציבור לעיתים ממודר מפרטים שאין צורך שיהיו חסויים. הצנזורה לא אמורה להגן מפני מבוכה אלא מפני איום, ולכן נראה על פניו שההחלטה להטיל צנזורה על עצם קיום הישיבה בנוגע לאזרחית בסוריה, דבר שגרם לעניין ציבורי מוגבר, הייתה לא נכונה. ייתכן שהיא תולדה של שר ביטחון ששירת יותר מדי שנים כפוף להוראות הצנזור הצבאי.
על-מנת למנוע מקרים דומים בעתיד, על הדרג המדיני להפעיל שיקול דעת מעמיק טרם הטלת הצנזורה מכמה סיבות: הראשונה כדי לא לייצר עניין ציבורי במקום שיכול להיות חף ממנו והשני על-מנת לא להביא לזלזול בערך הכלי. רק כך נוכל להמשיך לפעול לפי הוראות הצנזורה מבלי להגחיך את העניין באמצעות השערות מופרכות וסאטירה בפריים טיים.
