אמריקה שהחליפה שלטון, הולכת לרסק, בהנהגתו של ביידן, את ראשו של בן-בריתה הנאמן, השליט הסעודי, בשל מעורבותו המילולית ברצח עיתונאי גולה מבני עמו על אדמה זרה. וואלה! כשביידן שימש סגן-הנשיא בארה"ב, הורידו בצו נשיאותי את ראשו של בן-לאדן על אדמה זרה מאוד. הנשיא המוסרי ביותר של העולם החופשי לדורותיו, זה שזכה לקבל את פרס נובל רק בשל הסכמתו לשמש נשיא ולהאיר פניו לעולם, זכה למחיאות כפיים והעולם המשתאה הסתובב פעמים במקום... מה ההבדל?
בנוסף, בשל אופיו הלא-מוסרי כביכול של הנסיך הסעודי, האמריקנים מחליפים בן-ברית במזה"ת. הם עוברים עם המזוודות לחצר האייתולות. שם מזג האוויר הרבה יותר מוסרי וערכי כי שם מאיימים, בן השאר, השכם והערב, להשמיד את ישראל וזה בא לאמריקנים טוב באוזן. ואתם יודעים מה? השמאל היהודי בישראל הולך על זה עם זיקוקי שמחה להד.
מזכיר סיפור על המלאך שבא לבשר לחסיד-צדיק שתפילותיו נענו ומשאלת ליבו תתגשם ברגע, עליו רק לבקשה. הצדיק הנסתר (איש לא ידע שהוא צדיק) היסס וכסס ציפורנים. עליך לשנן את הכלל האחד והיחיד לקיום המשאלה, הסביר המלאך: השכן שלך ממול, שרגא, יקבל כפלים. אם כך, אמר האיש, תוציא לי עין אחת, בבקשה... והנמשל - אנחנו, עם ישראל - אותו שרגא, ומלאכי משאלות לב יש לאינספור.
מבלי להתייחס לכל העוולות שנגרמו בשנות שלטונו הארוכות של השמאל, או כפי שכונה בעברו הרחוק: 'ההתיישבות העובדת', עצם הצהרתם של בניו ש'גנבו' להם את המדינה, מצביעה על הכשל המוסרי העמוק של המגזר הזה ואין צורך להסביר. כדי לתרץ את כישלונו בבחירות מול נתניהו, הסביר פרס לנאמניו, לא אני כשלתי - הישראלים הפסידו ליהודים... ועתה, שוב בעיצומה של עוד מערכת בחירות, הסיסמה של השמאל נשארה אותה סיסמה ושוב חוזרת על עצמה, והיא: רק לא ביבי. האם ייחשב הדבר לפלא שהמסקנה של הציבור הרחב היא אחת: השמאל מבקש לגנוב את תוצאות הבחירות גם באמצעות תפירת תיקי שמפנייה וסיגרים לראש הממשלה? היום ידוע שהחקירות נגד נתניהו החלו ללא אישור היועמ"ש. מומחים לדבר כמו חיים רמון, יעקב ברדוגו, שמחה רוטמן ואחרים טוענים שהפרקליטות נמנעה מלכתחילה לבקש אישור כי סברה שהוא לא יינתן.
כל המלחמות פרצו בעת שלטונו של השמאל ובגיבוי מלא של הימין הממלכתי. מלחמה אחת פרצה בעת שלטונו של בגין, מלחמת שלום הגליל - ומה קרה? השמאל בראשות רבין, פרס ויוסי שריד טפלו, בכל רחבי העולם, אשמה כבדה על בגין וחברי ממשלתו, שהם האחראים לטבח נורא ואיום שבוצע בעם הפלשתיני בבירות. בעצרות העם שארגן המשאל התנוססו כרזות - 'בגין רוצח'. איש בשמאל וגם בעולם (הקליינטים של השמאל היהודי הם ברובם אנטישמיים) לא נתן דעתו לעובדות. העיקר היה 'הקלף המנצח': הממשלה של בגין אשמה ברצח-עם. ומה האמת שהוסתרה? לא היה 'טבח' ולא 'רצח-עם' בסברה ושתילה. את מעשי הרצח במחנות הפליטים ארגן המודיעין הצבאי הסורי באמצעות אנשי סודו ומפעילים בקרב הנוצרים. התוצאה המבוקשת, כלומר הישגו הפוליטי המדהים של השמאל היהודי - שיתוף פעולות בין זרוע המודיעין הצבאי הסורי לבין האידיוט השימושי הישראלי הוא 'ההתיישבות העובדת' ושלוחותיה, שנפלו, אולי ברצון, לתוך פח יקוש ושימשו שופר גדול להצלחת האויב.
בשנת 2002 שוב חוזר הניגון וממשלת ישראל מוציאה לפועל את מצבע 'חומת מגן'. במהרה זועקות כותרות העולם החופשי והשבוי שהיהודים מבצעים שוב רצח-עם במתכונת סברה ושתילה. בעיקר מתרכז האויב בג'נין שם נטבחו לדברי הערבים עשרות או מאות אלפי ערבים חסרי מגן, חפים מפשע, נשים וילדים. הערבים בישראל מצטרפים לתזמורת הצורמנית (גם מוחמד בכרי ושות') ומנסים לגייס את מחאת ההמונים המוצלחת של 'שלום הגליל'. הפעם מתרחש נס ותנועת המחאה לא ממש מתרוממת. נחשו מדוע? שר הביטחון הוא פואד בן-אליעזר ובממשלה יושבים מסמרים בולטים של השמאל, בראשם מר פרס הידוע. שקט, לא תוקפים את הממשלה. הרעיון לצרף (כתרסיס חיטוי) גופי שמאל לממשלה קרץ גם לביבי. נציגים אלה מכונים בשם 'בני ערובה' כי הם ערבים לשקט במדינה הגנובה.
מדינה 'גנובה' לעולם לא תחשב כמוסרית ובעלת 'ערכים', לכן אפשר וניתן לערער על חוקיותה. אם זה כך למה לא להפילה בכל דרך תוך שימוש בכל האמצעים כי המטרה הרי מקדשת אותם? המטרה - להחזיר את המדינה ליורשי מקימיה ולבעליה החוקיים. והנה, הפלא ופלא, נופל עכשיו עוד פור - בג"ץ מחליט להצטרף למאבקם של 'הישראלים' ושרידי ההתיישבות העובדת שקרסו לתוך עצמם והתאדו בתוך 'מרק' קוסמי שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לכנותו - מדינת כל אזרחיה. מעתה יש גיור רפורמי ממלכתי. הגניבה נמצאת בחזקת יד ובקרוב תושב לבעליה.
