התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג החליטה על פתיחת חקירה בינלאומית כנגד מדינת ישראל, מנהיגיה ואזרחיה בהאשמת פשעי מלחמה במבצע 'צוק איתן', צעדות השיבה וכן בנושא ממוקד נוסף, בנייה בחלקי ארץ ישראל ביהודה ושומרון.
ההחלטה הייתה ידועה מראש. בית הדין בו הצדק, המוסר וההיגיון הם סלקטיבים ומוטים באופן קיצוני נגד מדינת ישראל, נגד חייליו, קציניו, מפקדיו, נגד מנהיגי המדינה, אכן ביצע את הידוע והוכיח שוב שאין לו ולשופטיו בדל עניין בצדק ובמוסר.
אותו בית הדין הבינלאומי לעיוות מוסרי הלוקה בעיוורון מוחלט, בליקוי מאורות, בהבנת מושגי צדק ואמת, החליט לפעול בניגוד לחוק הבינלאומי בהיות הרשות הפלשתינית ישות ולא מדינה, דה פאקטו קבעה התובעת המוטה כי הרשות הינה מדינה, פרס נובל לשלום בדרך לתובעת אשר המציאה מדינה ובנתה על "עובדה" זו עולם שלם של בדותות, הבלים, האשמות שווא, שקרים וכזבים.
מיותר להתווכח על העובדות, חבל על בזבוז המשאבים כדי להוכיח כי צה"ל הינו הצבא המוסרי בעולם, אשר לעיתים בשל זהירות היתר לבל יפגע באזרחים מעוות את החובה הראשונה במעלה להגן על חייליו ואזרחיו. פושעי המלחמה היחידים הראויים לחקירה הם "שוחרי זכויות האדם, אנשי המוסר והצדק", הקצב מדמשק, הטובח מאירן השוחט מעזה, התליין מרמאללה, המשסף מלבנון, וחבר מרעיהם, אלו המוגנים מפני בית הדין הבינלאומי בהאג אשר אינו רואה, אינו שומע, אינו חוקר, בית הדין שהוא חרפה לעמים הנאורים, אשר אמורים להתייצב מיד לצידה של מדינת ישראל ולהוקיע את הטיפשות והאיוולת בעיוות הנורא והמזעזע.
עולם הפוך ראיתי. עולם המביט מוכה הלם ותדהמה בניסיון האווילי לגרור את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, לחקירה אשר תוצאותיה ידועים מראש. העולם הזה חייב לעמוד כחומה בצורה כנגד העוולה הזועקת.
ההנהגה הישראלית כולה, כאיש אחד גינתה בעוצמה רבה את השערורייה המבזה בה המשפט היה למשפח, ראש הממשלה האשים את התובעת באנטישמיות, נשיא המדינה קבע כי מדובר בשערורייה. מדינת ישראל, לאחר הגינויים, המחאה, הזעקה והסרת מסכת הצביעות מבית המשפח לצביעות ועוול בהאג, צריכה לקבל החלטה האם לשתף פעולה עם החקירה המוטה או שמא מאחר שתוצאותיה ידועות מראש, חוקריה יזכו למעמד של פרסונה נון גרטה.
בית הדין הבינלאומי בהאג מבקש להושיב את מדינת ישראל על ספסל הנאשמים, אותו בית דין שהוקם שהוקם ביוני 1945 לאחר השואה הנוראה בה נטבחו שישה מיליון יהודים ועוד מיליוני בני עמים אחרים, חוקר את המדינה אשר הקוד המוסרי שלה בצבא נחשב מהגבוהים ביותר בעולם. אבו מאזן מכחיש השואה הידוע מאושר מאין כמותו. מן הסתם ברגע שקפץ משמחה וצעק, "אללה אכבר" חשב על הפרויקטור שלו שעמל במשך שנים רבות להושבת העם היהודי על ספסל הנאשמים, סאיב עריקאת, אשר נפטר לפני חודשים אחדים ולא ראה בהגשמת חלומו. אותו עריקאת שזכה להספדים מרגשים מיהודים-ישראלים אשר כמעט והכתירו אותו במותו כקדוש.
היהודים היקרים בארגוני ההכפשה של ישראל, מפיצי השנאה והדיבה, הנואמים נגד חיילי צה"ל באו"ם, מעודדי הבי.די.אס., הארגונים הרואים במדינת ישראל מדינת אפרטהייד, גזענית, מדכאת, מרוצים, חלומם מתגשם, שולחיהם ומממניהם סופקים ידיים בהנאה. ו"ידידנו הכמעט ציוני", הנשיא שהאליטה הישראלית האנינה הזילה דמעות אושר עם בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות, שתיעבה את גדול אוהבי העם היהודי ומדינת ישראל דונלד טראמפ.
בחירתו של ג'ו ביידן העניקה רוח גבית לשונאי ישראל, העניקה החייאה מהירה לאירופים חובבי הפלשתינים ובעיקר העניקה מכת חשמל לגווייה הפלשתינית. עיתוי הפרסום בעת בחירות בישראל מחדד עוד יותר את ההתלבטות מי יעמוד מול האירופים, האמריקנים, הפלשתינים, בית הדין הבינלאומי בהאג, בית הבושת המוסרי. עולם הפוך ראיתי.
