אמי ז"ל הייתה אומרת לנו תמיד "החיים יפים, למי שמבין אותם". הספר "הדרך הנכונה" נכתב על-ידי ילד עם בגרות פנימית של הבנת החיים וראיית היופי שלהם. החיים מציעים לו את הדרך הנכונה. הוא יוצא לחיפוש אחר הדרך הנכונה. נועם כנפו כתב את הספר כילד, והצפין אותו במחשב. הוא נפטר בגיל 14, והספר יצא לאור לאחר מותו. הספר הוא סיפור אגדי, במתכונת של סיפור עם, והוא מסוג הספרים שנראים כסיפור לילדים, אך בתובנות הצפונות בהן, הסיפור הוא סיפור למבוגרים (בדומה ל"הנסיך הקטן" ו"עליסה בארץ הפלאות").

בדרך אל המלוכה

מי שקורא את הספר מוזמן לצאת אל מסע, בדומה לגיבור הסיפור הנער אריאסון. זהו גם מסע אל עצמו, כיוון שכל ספר הוא בבחינת מראה, והקורא מוזמן לראות במראה את עצמו. הסיפור עוסק במסע אל יעד, ובזה הוא ספר של חיפוש זהות. מסע זהות הוא סיפור לילדים אך גם סיפור למבוגרים, כי המסע אינו מסתיים אף פעם. הסיפור הוא על הילד/ הנער אוריאסון שהוא נצר אחרון לשושלת מלוכה, ובהגיעו לגיל שש עשרה, עליו לצאת לדרך אל הממלכה, כדי לקבל את סמכותו כמלך על הממלכה. זה המסע שנועד לו, כדי למלא את ייעודו כמלך. איך יבחר את הדרך הנכונה כדי להגיע אל משאת חייו? איך יגיע אל המלוכה? כולנו זוכרים את הספר "אליס בארץ הפלאות" ואת השיחה של אליס עם החתול מצ'שייר: "התואיל לגלות לי, בבקשה, באיזו דרך עליי ללכת מכאן"... החתול עונה: "זה תלוי ביותר במקום שאליו את רוצה להגיע". "לא ממש משנה לי", מגיבה אליס. "אז גם לא ממש משנה באיזה כיוון תבחרי". "כל עוד אגיע לאנשהו", עונה אליס. "לאנשהו תגיעי בוודאי, בתנאי שתלכי זמן ארוך מספיק", עונה החתול.

התבגרות וחיפוש זהות

נועם כנפו כתב את הספר בתהליך ההתבגרות. הסיפור מבטא בצד המסע אל היעד, חוויה של התבגרות וחיפוש זהות. גיבור הסיפור מחפש דרך להגיע אל היעד, אך בו-זמנית הוא מחפש דרך להגיע אל עצמו, אל זהותו. וזהו מסע ההתבגרות. המסע אל היעד של הנער הוא מסע בזמן, ואנו נקראים לעסוק במהות הזמן בחיינו ובחשיבותו. עולה לבירור הסוגיה האם יש משמעות לזמן בהגעה אל היעד? "הנער יצא למסע ארוך שנמשך שישה עשר ימים, מכפר הולדתו אל ניוואן, עיר הנמל הגדולה, כדי לשוט בספינה באחד משלושת הנהרות: קירוסן, אניגוס וסנגמה"(9). כדי להגיע אל היעד הוא צריך לעגון, קודם כל, בנמל של החכמה. אסור לו לשגות בדרך אל היעד. המסע של הנער אוריאסון כתוב כסיפור עם ואולי כחלום, כאילו המציאות והחלום בספר זה הם דפים באותה עלילה של מסע אל היעד. האם אוריאסון בדרכו אל היעד יוצא במציאות אל היעד או חולם אותו? הוא בדרכו אל היעד ושואף להיות מלך. האם השאיפה להיות מלך היא החלום שלו? האם אוריאסון חולם את המסע שיבטא את שאיפתו ואינו יודע שהוא חולם? ואולי זה חלום שהוא המציאות עצמה. הנער מדובב את הדמויות הנקרות בדרכו, ואינו מחווה דעה על דבריהם, כמו אומר להם משפט סוקראטי: "אני יודע שאני לא יודע".

חכמת הילד, חכמת הפליאה

"(הנער) הביט בשלוש הספינות. אחת תביא אותו במהירות, אבל סביר שתטבע. השנייה תביא אותו מהר, אבל תיסחף בזרם. האחרונה תביא אותו באיטיות אבל בבטחה" (17). נועם כנפו כתב את הספר כילד. כל העלילה היא מנקודת מבט של ילד, והספר הוא בגדר "חכמת הילד". זו החכמה להביט על ההתרחשויות כאירועים שיש בהם פליאה. כשאנו מתבגרים אנו מאבדים כמבוגרים את היכולת לחלום, לראות את הפליאה. נועם כנפו כותב מתוך החלום, מתוך הפליאה. הילד שהוא גיבור הספר אינו מבקש את התשובות אצל מוריו, הוא אינו הולך לבית הספר לבקש שם את התשובות שלו. הוא מחפש את התשובות בדרך היצירתית שלו, באותו אופן שלהקת 'פינק פלויד' הגדירה אותו: We don't need no education. הילד יודע שהוא יגיע אל התשובות בעצמו ולא דרך בית הספר או מוריו. הספר "הדרך הנכונה" נכתב מתוך נקודת מבט של ילד סקרן וחולמני, שרואה את המציאות דרך החלום ודרך הדמיון. הוא אינו מוותר על כלים אלו כשהוא משייט בתוך המציאות. מתברר בקריאת הסיפור שדמיון של ילד חשוב מיֶדע של מבוגר. הוא קולט את הידענות של המבוגרים בדמיון של ילד, בחשיבה יצירתית של ילד, וכך הוא מגיע אל הדרך הנכונה. הילד/הנער שהוא גיבור הסיפור מגבש דעתו על העולם דרך חשיבה של ילד, דרך דמיון שהוא ניחן בו, וכך הוא עולה על הנתיב המוביל אל הדרך הנכונה. "עזב הסוחר, בא מלח. אמר המלח: אם אתה רוצה להגיע אל ייעודך, בחר בדרך הבטוחה. אם לא- ייעודך לא יהיה מה שרצית" (20). עומדות לפניו דרכים שונות בדרך אל היעד, הוא מחפש דרך שבּה הוא ירוויח את המסע אך לא יאבֵּד את חייו. הוא מחפש את החכמה האמִתית שתנווט אותו בדרך אל היעד. העצה של קוהלת בספר החכמה שלו היא: "יש יתרון לחכמה מן הסכלות, כיתרון האור מן החושך" (קוהלת ב' 13). על הנער במסע לאבחן את הנקלעים בדרכו ולדעת מי מהם מייצג את החכמה ולא את הסכְלות, מי מייצג את האור ולא את החושך. כשאנו שופטים יצירתיות של יוצרים, אנו חושבים לא פעם שחשוב ליוצר להישאר קצת ילד. נועם כנפו הוא ילד וגם יוצר, וביצירה זו שהותיר לנו הוא הִבשיל לפני שהִבכִּיר. יצירתו הראשונה היא בשֵלה וטעונת משמעויות לילדים אך גם למבוגרים.