אז אחרי שחזרנו לאולמות במינונים המתבקשים, ובתום קונצרט הפתיחה המחודש לפני שבוע, תזמורת הקאמרית הישראלית מזמינה אותנו שוב לאולמה. "דרישת שלום מווינה" כשניחוחות העיר האלגנטית הזאת ממלאים חושינו, ובגילומם של השושבינים הראשיים שלה: היידן ושוברט.
"קונצ'רטו לתזמורת ולצ'לו מ"ס 1" של היידן התגלה בשנת 1961 בפראג, 200 שנה לאחר כתיבתו המקורית. כשנחשפו דפי התווים של המלחין ניתן היה לזהות בבירור גם השפעות בארוקיות על סגנון היצירה בת שלושת הפרקים: המודרטו מתחיל במתיקות שמפנה חיש את מקומה ליצרים סוערים. האדג'ו מנהל תלת שיח בין הקרן, האבוב והצ'לו, שיעלה בכם אסוציאציות כנסייתיות. ופרק הסיום אלגרו מולטו שכולו תזזית בין הנשפנים והקשתות.
"סימפוניה מ"ס 5 בסי במול מז'ור" מסמנת את נקודת המפנה של שוברט. השנה היא 1816, ובהיותו בן 19 - מושפע בעליל ממוצרט - חיבר את היצירה המדוברת, כשמאות שנים לאחר מכן "השוברטיאדה" היא שם דבר לערבים וינאיים מוזיקאליים, והעולם מתוודע לגדולתו. ארבעת הפרקים שלה כוללים את הסונטה בארבע תיבות, האנדנטה רבת התנועה, המינואט בעל הטריו הקצבי, והמלודיה העליזה בסיום.
המנצח רותם ניר והצ'לן הלל צורי ישמיעו עבורנו את קסם הצלילים מהבירה האוסטרית, ולא זו בלבד שנחווה את צמד הגאונים היידן ושוברט, אלא גם נערוג לתחושה שקצת נשתכחה השנה - הרצון לטוס למחוזות אחרים. להמריא עוף על-כנף היצירות הקלאסיות... כמעט עד וינה עצמה.
