X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
חלק מהעמים הנאורים לא למדו דבר, מדברים גבוהה על המאבק בגזענות ובחצרם הקדמית צועדים נאצים חדשים, משוררים שירי הלל להיטלר, במועל יד זוכרים את גבורת הנאצים ועוזריהם הזוכים בימים אלה באנדרטאות גבורה במזרח אירופה ובמערבה
▪  ▪  ▪
זעזוע ברכבת [צילום: איתמר לוין]

האנטישמיות לא הלכה לשום מקום, האנטישמיות חיה, קיימת ומרימה ראש, האנטישמיות הוותיקה והחדשה מזכירה לנו ששום דבר לא השתנה. כמעט שום דבר, יש לנו מדינה יהודית-דמוקרטית, אשר מחובות השנאה וממטחי האיבה, קמה והייתה לפנינה בכתר האנושות.
לפני שנים אחדות התארחתי בעיר ליברקוזן בגרמניה במסגרת ברית ערים תאומות. הכל שם הזכיר לי רוע, חורבן, מוות ושכול, העיר שהאירה לנו פנים הסתירה בכל צעד שלי על אדמתה נהמות של כאב וצרחות של זיכרון.
המלווה המבוגר והחייכן גרם לי לתהות היכן היה בימי המשלוחים, הרצח, המוות והרוע? האם ידע? מי אביו? מה עשה כשראה מבעד לחלונות ביתו משלוחי יהודים עם צרורות על גוום השחוח, עיניים קרועות לרווחה ואינם יודעים מה ילד הרגע, מה תעניק השנייה. בנסיעה ברכבת הכרטיסן עם המדים המעומלנים והסדר הקפדני גרם לי לזעזוע. באותם רגעים כשהרכבת יצאה לדרכה ראיתי את איש המוות המביט בחיוך מרושע מבקש את חיי וחיי אחי המומתים, במקלחת במלון לא העזתי לגעת בסבון חיכיתי שהמסע הנורא אל הזיכרון יסתיים ואהיה שוב בארץ ישראל, הארץ בה אבניה אוהבים אותי יותר מכל נאצי מזדקן או בנו המסתתר אחרי הכפרה.
העולם השתנה, בני האדם לא השתנו, השנאה ליהודים היא אותה שנאה, עוצמותיה קיימות אך מדוכאות ומוסוות בעורמה, כשהנאצים החדשים ממשיכים לשאת את לפיד השנאה ליהודי באשר הוא באירן, בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה, בשוודיה, בצרפת, בגרמניה. כל אחד ונימוקיו, כל אחד והסבריו לפשר התיעוב ושנאת היהודים.
אחד מכל ארבעה יהודים בארה"ב חווה אנטישמיות בשנה האחרונה, יהודים מותקפים ללא סיבה, יהודים נורים למוות ברחובה של עיר, במרכול כשר, בבית ספר יהודי, בבתי הכנסת. האפים הארוכים של היהודים חומדי הכסף המבקשים להשתלט על העולם שוב מוצגים בפסטיבלים ובמצעדי רחוב בבלגיה, מוות ליהודים קוראים באירן ומצדיעים במועל יד בכנס למכחישי שואה. בשוודיה מיצג עלילת הדם 2021, תינוקות שנצבעו באדום בפתח בית הכנסת זכר ליהודים שוחטי התינוקות הנוצרים לאפיית מצות בדמם. בטורקיה מעלים שרידי בית כנסת נטוש באיסטנבול בלהבות, השנאה חוגגת, הכה ביהודי ותהיה בן תרבות.
חלק מהעמים הנאורים לא למדו דבר, מדברים גבוהה על המאבק בגזענות ובחצרם הקדמית צועדים נאצים חדשים, משוררים שירי הלל להיטלר, במועל יד זוכרים את גבורת הנאצים ועוזריהם הזוכים בימים אלה באנדרטאות גבורה במזרח אירופה ובמערבה.
גם ביום השואה והגבורה הזה נזכור את הנרצחים והנטבחים, ננצור את זכר הגיבורים שניסו למרוד ולהיאבק כל אחד כפי יכולתו, נרכין ראש לזכר הגיבורים, גיבורי הרוח אשר שמרו על צלם אדם גם בימי ההסתרה הנוראה, ננצור, נזכור נזקוף קומה, אנחנו פה, בארץ היהודים, מקימים חברה מתקנת עולם, בתפילה שגם ממרחק ימי האפלה עוד נזכה לראות בשקיעת שנאת היהודים ובאהבת האדם. הדרך ארוכה, הדרך מלאת חתחתים, הדרך מייסרת אך זו הדרך בה יוביל העם היהודי את העולם מאפלה לאור יהודי-ישראלי גדול.

מחנך, משורר, סופר ופובליציסט.
תאריך:  07/04/2021   |   עודכן:  07/04/2021
שתף:

+שר החינוך גלנט יתארח אצל בתו במסגרת מיזם ״זיכרון בסלון״

שר החינוך יואב גלנט יתארח אצל בתו במסגרת מיזם ״זיכרון בסלון״, כאשר אמו שורדת השואה תספר את סיפורה האישי. שר החינוך יואב גלנט: ״יש מאורעות אשר המוח והלב אינם מסוגלים לעכל גם בחלוף שמונים שנים. שואת העם היהודי תיוותר לנצח כזו: בלתי-נתפשת בהיקפה, באכזריותה ובמהותה. שאלות רבות כל-כך מלוות כל בן אנוש, ובמיוחד אותנו היהודים, מאז אותם ימים חשוכים. תהיות על טבע האדם, על אכזריות שאין לה קץ, על כוחן של דעות קדומות ושנאה גזענית. לשאלות הללו לא יימצא מענה, והנפש לא תמצא מנוח. את התשובה האמיתית - יצרנו לעצמנו ואת המענה הראוי - הבטחנו בכוחנו. במערכת החינוך נזכור ולא נשכח את זוועות השואה."

[מירב ארד, 11:34 07/04/21]

▪  ▪  ▪

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות עמנואל בן-סבו לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מצעדם של הנאצים לא תם
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: שואה וגבורה
+
ניחא, מוסד שמאלני מאין כמוהו
שבת שלום  |  8/05/20 13:05
+
טראמפ מציל את העולם ל"ת
מאמר מהביוב  |  8/05/20 07:58
+
עובדתית יבלונקה צודקת
צחי הירש  |  20/04/20 19:25
 
- }}"שהזקנים האלה ימותו מקורונה"
איחולי יאיר לשמאל  |  21/04/20 07:36
 
- תיקון
רן ב  |  21/04/20 17:36
+
איתמר תענה
נאור......  |  28/02/20 08:05
+
למה כותב המאמר מניפולטור
נאור.......  |  30/01/20 04:17
+
מעניין שלא הזכיר במילה את ביבי ל"ת
כוכי  |  29/01/20 14:25
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
שואה וגבורה
מירב ארד
מתוצאות המחקר עולה כי מספר השנים עליהם דיווחו הניצולים כי חיו ללא אף בן משפחה מדרגה ראשונה וכן מידת חווית הבדידות שלהם במהלך השואה, היו קשורים למידה בה הם מדווחים כי הם חשים בדידות כיום: ככל שהם חשו בודדים יותר בזמן השואה, כך עולה הסיכוי שהם יחושו בודדים יותר כיום
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים    והפעם - למי ששרדו, מטריד, הממחטה, ורטיגו, הערות וכלאיים    "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג)    הרבה בריאות ואושר    "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" (מסכת ראש השנה)
ד"ר שלמה צדוק
בלוח הגרגוריאני ישנם 362 ימים פנויים וניתן בקלות לנכס יום ולהעלות את זיכרונם של נדכאי כל העולם בטקסים ובמשואות ובשאר מנגינות    אז מדוע יש צורך ליצור זיקה מכעיסה בין השואה היהודית, למשל, לבין שאר פשעי העולם?
יוסי אחימאיר
ביקרתי ביד ושם. ראיתי את השינויים שלמענם לחמת. התרגשתי גם בשבילך, מישה ארנס. הן התיקונים נעשו בזכותך, גם בזכות פרופ' דרייפוס ועמיתיה. בשמך, אני מודה ליד ושם. מה חבל שאתה לא זכית לראות את המיצג המאוזן במו עיניך. אבל מעתה באמת תוכל לנוח בשלום על משכבך, ולקוות לשלום בית בעם ישראל
עירית אמינוף
על ספרי הילדים של עמנואל בן סבו    בסיפורם הפרטי של חיימקה, מוישל'ה ויוסל'ה, של אברהם ויצחק ושל זאב, מתקרב הקורא, הילד או הנער, אל האירועים הנוראים, ומאלץ אותו לשאול שאלות, לעיתים נוקבות, ולחשוב מחשבות עמוקות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il