נחוץ גישור

רבות בשנים התהלכתי במים המעופשים של המשא-ומתן הפוליטי, וראיתי והטיתי אוזן, ונברתי והייתי בקיא במהלכים ובתכסיסים ובקומבינות המכוערות, ועתה אין לי ספק כי את הדיונים על הרכבת הממשלה החדשה ניתן לסיים בליל שימורים אחד. כמו רבותינו שישבו לפי ההגדה לפסח בבני ברק. עד שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית. מזעזע להעלות על הדעת כי חלוקת עור הדוב בטרם ניצוד, מתן התיקים לאלה או לאלה, מעכבים את שחרור ישראל מלפיתתו של הנאשם בפלילים בנימין נתניהו. כך אפשר להתגבר על הבעיה: להרכיב ועדת גישור בת שלושה/שלוש המנוסים בפוליטיקה ומכירים את הנפשות הפועלות. ראשי הסיעות המועמדות להיכנס לממשלה יקיימו דיון אינטימי עם השלושה, שיתחייבו לא להדליף מילה וחצי מילה, וברצותם להצליח לא יילקו בהפרת אמונים. הם יעסקו במועמדים/ות ובתיקים, ועד איילת השחר למחרת יוכלו כלי התקשורת להודיע באורח מוסמך כי הושג הסכם לכינון ממשלה חדשה. זה לא בשמיים. זה לא באוויר. כל אחד יודע מראש לא רק מה רום תביעותיו אלא מה הוא חציון הסדר הפשרה, שישאיר את כולם בלתי מרוצים במידה זו או אחרת, וזה הפתרון המירבי. כולנו שהיינו שם יודעים. ראינו את הבישול וסיפרנו על המוצר. איני רוצה להצביע ברגע זה על האפשרויות, והן רבות. גם עמדתי בפוסט קודם על שאלת התזמון, על משמעות ה-NOW החיוני. ברגע זה מופנית הקריאה שמאלה. אל העבודה ומרצ. ואם לא יגיעו להסכם כי אז כולנו נשקע בספר במדבר ובמשנה שאחריו. על בכיית חינם העניש אלוהים את עמו ב"בכייה לדורות" (אז הבכייה נוכח המרגלים מן התורה הביאה לחורבן הבית, ובימינו זו השארת הגה השלטון בידי בנימין נתניהו). מירב, ניצן, ברגע שתהיה ממשלה נורמלית שתתנהל כראוי ולא ביד הדיקטטור - יהיה משקל לכל שר ושר על-פי ערכו ואישיותו. אל תפלו ברוחכם, אל תפלו בפח.