"הוי מגיעי בית בבית"

אני מצר על כך, שבמדינת ישראל שלי ישנו ממשל, שלא הפנים את העולם המוסרי והאנושי של הנביא ישעיהו, כפי שבא לידי ביטוי בזעקת כאבו המר: "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם". אני מצר, שלא הופנם גם המשך פסוק ח' בפרק ה', בו הנביא מתריס נגד הסבורים כאילו "הוֹשַׁבְתֶּם לְבַדְכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". מסתבר, שעולמו המוסרי של הנביא ישעיהו, המנוסח בבהירות רבה בפרק ה', נרמס ברגל גסה על-ידי מתנחלים בבקעת הירדן. מצער, שמעשי עושק וגזל קרקעות שנעשו בבקעת הירדן גם בג"ץ מצא לנכון לבקרם. מצער, שבימים של סערות פוליטיות ביקורת נוקבת של בג"ץ על מעשים שאסור לעשותם לא מצאה מקום ראוי בשיח הציבורי. שופטי בג"ץ מתחו ביקורת ביום שני 26 באפריל על המדינה בדיון בעתירה לביטול צו הכרזה על שטח צבאי סגור משנת 1969, שמתוקפו הופקעה קרקע בבקעת הירדן, ודרישה לפנות מתנחלים המעבדים את השטח כיום. שטח, שהיה בבעלות של פלשתינים, הופקע בשנת 1969 בטענה שזה שטח צבאי סגור. כיום למעשה מתנחלים מעבדים את השטח. את העתירה בנושא זה הגיש עורך הדין ויסאם ג'ורג' אסמר בשמם של 20 פלשתינים, הטוענים לבעלות על קרקעות שלהם. לקראת הדיון ביקשו השופטים רק לקבל כתבי הסכמים להקצאת הקרקעות למתנחלים, עליהם הוכרז שטח צבאי סגור, אולם המשיבים לעתירה - המדינה וההסתדרות הציונית העולמית, שהקצתה את הקרקע - לא הציגו הסכם כזה. גם נתבעת, שמגדלת תמרים על קרקע, שהעותרים טוענים לבעלות עליה, לא יכלה להציג הסכם כמבוקש על-ידי בג"ץ. אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, אמרה לנציג המדינה עו"ד רועי שוויקה - "איך יכול להיות שהמדינה נותנת קרקע לאדם, אין הסכם ולא יודעים לכמה זמן, בעיקר כשזו לא קרקע של המדינה"? והשופטת מסיימת את דבריה בזעקה - "איפה נשמע דבר כזה"? בדיון המשפטי הזה היה מקום להוסיף לזעקת נשיאת בית המשפט העליון - "איפה נשמע דבר כזה"?! גם את זעקת הנביא ישעיהו - "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת, שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם". אינני מאחל לנתבעים, שנטלו קרקע לא שלהם, את מה שקובע הנביא בפסוק ט' באותו פרק, מה צפוי ומה יהיה מנת חלקו של מַגִּיעַ בַּיִת בְּבַיִת. אינני מאחל להם ששממה וכיליון יהיו מנת חלקם - "בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ, גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מֵאִין יוֹשב". אני רק מייחל, שיתעשתו ויתקנו עוול שביצעו. כי אם חזון הענישה של הנביא יקרום עור וגידים, כולנו כחברה אחת נישא באימת ה"גְֹדוֹלִים וְטוֹבִים מֵאֵין יוֹשֵׁב". כולנו כחברה אחת ניתן את הדין.