במהלך הימים האחרונים התבשרנו על תוכנית ענק חדשה לקרות קירוי עילי חלק מ"נתיבי בגין", הכביש המהיר החוצה את ירושלים, וניצול השטח להקמת שכונת מגדלים חדישה בת כ-900 יחידות דיור, מוסדות חינוך וציבור וכן 330 אלף מ"ר תעסוקה.
תוכנית זו תחזק ותחבר את המתחם שבין אצטדיון הכדורגל טדי לבין קניון מלחה ומגרש הכדורסל, הממוקם בדרומה של הבירה, ותהיה על-פי ההערכות אחד האזורים המבוקשים והאטרקטיביים בירושלים, הן למגורים, הן לתעסוקה והן לבילוי.
אין זו הפעם הראשונה שנושא הקירוי עולה. תוכנית גדולה פי כמה וכמה מקודמת כעת לקרות קירוי עילי את ציר "נתיבי איילון" למלוא אורך הקטע המרכזי שלו, מגשר ההגנה בדרום בואכה מחלף ההלכה בצפון. גם כאן, כמו במקרה הירושלמי, מדובר בניצול השטח במיוחד למוסדות ציבור, בילוי דוגמת בתי קפה, פארקים, שצ"פים וכו'.
במדינה קטנה וצפופה לעילא ולעילא דוגמת ישראל מדובר ללא ספק בבשורה חשובה מכמה טעמים:
ראשית, ניצול מיטבי של זכויות הבנייה והשטחים העירוניים המצטמצמים והולכים לאור הבנייה המואצת וריבוי האוכלוסייה, ובמיוחד באזורים המטרופוליטניים. שנית, שדרוג אזורים שכיום אינם נחשבים למי יודע מה אטרקטיביים למגורים, תעסוקה ופנאי והפיכתם לחלק בלתי נפרד מהאורבניות המתחדשת.
שלישית, מדובר בזווית חדשה ומעניינת ביותר של התחדשות עירונית, זאת במקביל לפינוי בינוי ולתמ"א 38 המוכרים לכולנו. רביעית, יש כאן כמובן גם היבט כלכלי מובהק של עלות-תועלת, הן מבחינת העיריות, הן היזמים והקבלנים והן התושבים.
מן הפן החברתי, אם נתייחס לתוכנית קירוי "נתיבי איילון", הרי שערכה לא יסולא בפז. נכון להיום הציר הזה מהווה בפועל חיץ פיזי ותודעתי בין "המערב העשיר" לבין "המזרח העני" של תל אביב בפרט וגוש-דן בכלל. עובדה זו, לדוגמה, באה לידי ביטוי מובהק ברמות הביקושים ובמחירי הנדל"ן שצנוחים משמעותית ברגע שחוצים את האיילון ממערב למזרח.
דוגמה אבסורדית לכך מהווים רמות המחירים בשכונת התקווה והשכונות הסובבות לה, הנעים סביב ה-20-22 אלף שקלים למ"ר בלבד, שעה ש-100-200 מטרים מערבה משם רמות המחירים מכפילות את עצמם ועם ננוע עוד 100-200 מטרים נוספים בואכה שסביבת שדרות רוטשילד, המחירים ישלשו את עצמם.
אין לי ספק שברגע שתוכנית קירוי האיילון תאושר ותצא לדרך, עוד טרם בתחילת ביצועה, פערי מחירים עצומים אלה יתחילו בהדרגה להתכווץ וזה נכון גם לגבי ירושלים, שכן השכונה החדשה המתוכננת באמצעות קירוי "נתיבי בגין" ממוקמת ממש בסמיכות למספר שכונות בדרום העיר דוגמת שיכון פת, הקטמונים וכו', שאינן נחשבות כיום למי יודע מה מבוקשות.
לסיכום, כפי שפינוי בינוי ותמ"א 38 הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת שוק הדיור, אני צופה כי במהלך העשור הקרוב יילך נושא הקירוי ויהפוך לממשי ולחלק בלתי נפרד מחזות עריה הגדולות של מדינת ישראל לעתיד לבוא.
