בעקבות הרבה שנים הלכתי אחר תחביבי לחקור את מה שנקרא, מלחמת האזרחים האמריקנית, לעשרות אתרי קרבות, כדי לראותם, ולהבין את מה שידעתי עליהם. למרות ששירות הפארקים האמריקני קיבל אחריות לאתרי הקרבות הללו, ומטפח אותם - לא בכולם מקבל המבקר חומר הדרכה ראוי, שמציג את האירועים ואת המקום.
נחמיה זרחוביץ - לוחם בצנחנים, שנפצע בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים ואיש חינוך - ויוסי לנגוצקי - גאולוג ידוע, שאחראי לגילוי שדות גז בים התיכון, פיקד על הסיירת של חטיבת ירושלים (16) במלחמת ששת הימים, וזכה בעיטור המופת - עשו דבר אדיר, והכינו מסלולי סיורים בעקבות קרבות מלחמת ששת הימים בירושלים. הספר היה נחוץ מאוד, כיוון שהוא מפרט מאוד את מה שאירע באותם המקומות, מסביר את רקע האירועים, מציג תמונות מהעבר ומההווה, וכתוב מצוין - רהוט מבלי לוותר על מהות.
ספרם - "בעקבות. מסלולי קרבות מלחמת ששת הימים בירושלים" - יצא בהוצאת כרמל, ומכיל הרבה מפות מפורטות והסברים מעניינים ומלומדים על פני 312 עמודים (119 שקל).
יפה עשו המחברים, שטרחו לפרט כיצד נוצר הגבול בירושלים במלחמת הקוממיות. בלי ההסבר הזה ובלי מה שעוקב אחריו - תיאור ה"קו העירוני" בירושלים בשנים 1967-1948 - לא יבין קורא, שאינו מכיר את ההיסטוריה הצבאית של ירושלים, את המצב הצבאי המסובך, שנכפה על בירתנו עד שחרורה מכיבוש ירדני.
זרחוביץ ולנגוצקי מפרטים את כל זירות הקרב על ירושלים בתשכ"ז ואת כל הכוחות, שנטלו חלק במערכה. כך, מקבל הקורא תמונה רחבה של הקרבות ושל הקשרם. "בעקבות" הנו ספר חשוב ביותר, וכדאי שיהיה נחלת רבים, ולא רק משוגעים לדבר, אוהבי ירושלים. זה ספר נוח לשימוש, שיכול ללוות מטיילים עצמאיים. העובדה, שהוא מבוסס על מפות ועל צילומים עדכניים, הופכת אותו לידידותי למסייר. ראוי, שמשרד החינוך ומוסדות החינוך ירכשו אותו לתלמידים.
ויתרו חברת ואטסאפ הודיעה, כי לא תנתק בחמישה-עשר במאי את מנוייה, שלא יחתמו על הסכמתם להעברת פרטיהם לחברת פייסבוק, בעלת ואטסאפ. כשני מיליארדים ברחבי העולם משתמשים בוואטסאפ, והודעתה לפני כחצי שנה הסעירה את הרשת. לכן, דחתה החברה את יישום הניתוק עד לחמישה-עשר במאי; וכעת הודיעה, כי תוותר על ההסכמה הכפויה, ולא תנתק את מי שלא יחתמו על הסכמתם להעברת פרטיהם.
ואטסאפ לא עשתה זאת מטוב לבה, כמובן, אלא כתוצאה מפחדהּ מנטישת המוני מנויים. בנוסף, נמצאת פייסבוק בחקירת הרשות האמריקנית להגבלים עסקיים, הרשות האמריקנית לטלפון ולטלגרף והקונגרס - בחשד למדיניותה, המפריעה לתחרות ולמונופול. לכן, אני מקבל בחשד את ויתור ואטסאפ, ומחכה לתגמול נמרץ שלה. כלומר, פעולה חד-צדדית מפתיעה לכפיית הוויתור על הפרטיות, במועד, שיהיה נוח לחברה.
חטף אוטובוס חלומו הרטוב של כמעט כל טירון בשריון - לחזור הביתה רכוב על טנק. ג'ובאן קולאזו, טירון בצבא האמריקני, שעבר טירונות בבסיס פורט ג'קסון בקרוליינה הדרומית, ברח מבסיסו בשבוע שעבר, וחטף באיומי נשקו האישי, אוטובוס, שהסיע תשעה-עשר תלמידים לבית-ספרם, כנראה, כיוון שמיהר לביתו.
אוטובוס התלמידים, שהיה בדרכו לבית-הספר היסודי בעיר קולומביה, נקלע בדרכו של קולאזו, והוא עצר אותו באיומי נשקו האישי (שבדיעבד התברר, כי אינו טעון). הטירון דרש שיסיעוהו לעיר הסמוכה. הנהג והתלמידים עזבו את האוטובוס לאחר שש דקות של פחד.
אנשי השריף השתלטו על קולאזו עוד באותו הבוקר, ועצרוהו. הוא יואשם בחטיפה, באיומים בנשק, בחטיפת רכב ובעוד שלל אישומים אזרחיים וגם באישומים צבאיים על בריחתו מהבסיס עם נשקו.
יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב "כשהיינו צעירים נהגנו לשיר, 'היי הג'יפ"; וכיום שומעים יותר, 'אוי, הגב ...'" - כותב שאול נגר. כנאמר, בן יותר מחמישים, שקם בבוקר, ושום דבר אינו כואב לו - סימן, שהוא מת".
הנה שירו:
"הוּא קָם לוֹ בַּבֹּקֶר עִם גַּב קְצָת כּוֹאֵב,
עַל קְצֵה הַמִּטָּה נֶאֱנַח וְיוֹשֵׁב,
שְׂרִידִים שֶׁל חֲלוֹם וְהַלֵּב קְצָת דּוֹאֵב,
אֵיךְ מִכָּךְ נִפְטָרִים יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב. //
בָּעֶרֶב דִּבֵּר עִם חָבֵר לְצָרָה,
בְּיַחַס אֵלָיו מַצָּבוֹ כְּלָל לֹא רַע,
אֲבָל זֶה הַגּוּף מְשַׁדֵּר רַק מַכְאוֹב
וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ אוֹתוֹ אֵיךְ לִשְׁאֹב. //
הַגּוּף מִזְדַּקֵּן, מַעֲרָכוֹת בּוֹ חוֹרְקוֹת,
הַ'שַׁסִּי' וָתִיק, עֲצָמוֹת מִתְפָּרְקוֹת...
כְּבָר לֹא מְקַפְּצִים וְהַקֶּצֶב אִטִּי
חֲלוֹמוֹת נְמוֹגִים וְאֵינָם כְּבָר אִתִּי. //
בָּעֶרֶב הַ'קְּרֶכְצְן' גּוֹבְרִים וְרַבִּים
הַשְּׁרִיר עוֹד 'תָּפוּס', הוּא 'תּוֹפֵס עֲצַבִּים'.
רוֹפְאַת מִשְׁפָּחָה הִיא מַכָּר כְּבָר וָתִיק -
הִיסְטוֹרְיָה שְׁלֵמָה אַךְ פִּתְרוֹן אֵין בַּתִּיק ..." //
צדיקה תחת קריאת הקרב, "שלטון החוק", מנהלת מערכת המשפט, בסיוע הפרקליטות והמשטרה, פוטש, שנועד להכפיף את המדינה למרותה, ולבטל את רצון האזרחים ואת דעתם, למען הדמוקרטיה, כמובן. הצדיקה ליאת בן-ארי, המשנה-לפרקליט המדינה, הנה אחד מראשי-החץ בפוטש הזה; ולכן, זכתה עוד בחייה במעמד של קדוֹשה. בכנסייה הקתולית זוכים למעמד הזה רק מתים, הרבה שנים אחרי מותם. אבל מי סופר?!
לפני כמה חודשים התגלה רבב - לא ממש רבב, אלא רבבצ'יק - על גלימתה של סנטה בן-ארי. היא ואביב שוויקי, בעלה, רכשו דירה בראש-העין, ולפי תנאי העמותה, שבנתה את המיזם, היה עליהם להתגורר בדירה, אלא שהם מתגוררים במושב חרות בשרון. לפיכך, השכירו הקדושה ובעלה את הדירה בראש-העין, וכדי להגדיל את הכנסתם (משהו קטנטן ושולי אמנם, רק בסדר-גודל של 100-70 אלף שקל לשנה) - עשו בה שינויים (פיצול הדירה), ללא אישור העירייה.
עתה מתברר, שעיריית ראש-העין, שקנסה והענישה אחרים, שעשו שינויים כאלה בדירותיהם ללא אישורה, סגרה את התיק של בן-ארי ושל בעלה - "מחוסר עניין לציבור". זה תירוץ עלוב וקלוש להתעלמות העירייה מזוג העבריינים. כנראה, אין לעיריית ראש-העין האומץ להודות, שנלחצה, ובפועל אולצה לאשר לבן-ארי ולבעלה להשתין עלינו היישר מהמקפצה. כפי שאמרו הרומאים, "מה שמותר ליופיטר, אסור לשור".
