במהלך שנת 1948 פונו-נסו יהודים מבתיהם בשכונת נחלת שמעון במזרחה של העיר. מדובר בבתים שבנתה הקהילה היהודית הספרדית והאשכנזית לאחר שרכשו בשנת 1872 ב-16,000 פרנקים אדמה סביב קברו של שמעון הצדיק. הפליטים היהודים שנסו מבתיהם ב-1948, פוצו על-ידי ממשלת ישראל כדי לאפשר להם לבנות את חייהם מחדש במדינת ישראל.
משכונת בקעה, לפתא ומעוד בתים במערב העיר פונו-נסו ערבים מבתיהם במערבה של העיר. הבתים בבקעה ובלפתא אוכלסו על-ידי יהודים, שרובם היו פליטים חסרי קורת גג הבתים בנחלת שמעון, שכונה יהודית בשיח ג'ראח, אוכלסו על-ידי ערבים, ברובם פליטים מבקעה ומלפתה ואף מלוד ומרמלה.
האחראיות ליישובם של היהודים - רובם פליטים מאירופה - בבקעה ובלפתה, הייתה של ממשלת ישראל. האחראיות ליישובם של הערבים - פליטים מבקעה, מלפתא ומשכונות אחרות במערב העיר - בשיח ג'ראח הייתה של ממשלת ירדן ונציבות של האו"ם.
העולים החדשים, כאמור רובם פליטים מאירופה, ששוכנו בבתים ערבים ריקים מתושביהם, מוגנים מתוקף חוקים, שנחקקו למניעת חזרת פליטים ערביים, בעלי אותם בתים. העולים החדשים אינם חיים בחשש, שמחר יפונו מבתים, בהם הם חיים כשבעים שנה. לפליטים הערבים, ששוכנו בשכונת שיח ג'ארח, אין כיום אותה הגנה מתוקף חוקים שנחקקו, שיבטיחו להם לחיות תחת אותה קורת גג בה יושבו ב-1948 ובראשית שנות החמישים.
בתקופה האחרונה החל פינוי תושבים ערבים בשיח ג'ראח מבתים בהם הם חיים. מעל רבים מהם מרחפת עננה כבדה ואי ידיעה מה טומן בחובו המחר. המחר עלול לחבוק בתוכו גירוש מהבתים לרחוב. מצער, שהוצאת ערבים מבתיהם והושבת יהודים במקומם מקבלת את מלוא הגיבוי המשפטי. לצערי, יש כאן אסימטריה. יהודי יכול לדרוש חזקה על בית בירושלים, שהיה בבעלותו לפני 1948, ואילו מתושב ערבי נמנעת זכות זו.
נוכחות יהודית למציאות זו נכנסו עמותות, שציווי אלוהי שמימי מסמא את עיניהם. הן נושאות עיניהן ל"יהד" את החלק המזרחי של העיר בטענת בעלות על נכסים במזרח העיר, בהם חיים ערבים, ובתוקף החזקה באה דרישה לזרוק מהבתים תושבים ששבעים שנה חיו באותם הבתים. הם גם מנצלים הסדר, שעשו הירדנים בשנות החמישים עם הפליטים הערבים, לפיו נקבע שמגוריהם במתחם בשיח ג'ראח ייפסקו בשנת 2009.
מספר עמותות עומדות מאחורי שורה של תוכניות לחדור לתוך שכונת שיח ג'ראח ולהקיפה בישוב יהודי. בין המיזמים שהושלמו לאחרונה באזור ניתן למנות את ישיבת בית אורות. לידה כמה יחידות דיור עבור תלמידים ומורים והגן הלאומי עין צורים הסמוך. לעומת זאת נדחית כל תוכנית מתאר המבקשת לדאוג להקמת בתי ספר לאוכלוסייה הערבית המונה יותר מחמישים אלף תושבים.
מספר שנים קיימת פעילות של ארגוני ימין לבסס בשיח ג'ראח נוכחות יהודית ותביעות בעלות על קרקע ובתים. הדיירים הפלשתינים מתמודדים עם הליכים משפטיים המערערים על זכויותיהם כדיירים. למעשה תוכניות אלו משתלבות עם מאמצי הממשלה לכתר את העיר העתיקה בפיתוח יהודי. כאן נחשף בברור היעד התכנוני ליצירת רצף התיישבותי למערב העיר ולניתוק הרצף הפלשתיני הטריטוריאלי עם העיר העתיקה, וזאת תוך כדי סיכון ההתכנות של הסכם גבולות עתידי בירושלים במסגרת פתרון שתי מדינות לשני עמים - ירושלים המערבית בירת מדינת ישראל, וירושלים המזרחית בירת המדינה הפלשתינית.
כל שוחרי שלומה של ירושלים חייבים לבוא ולהפגין בשיח ג'ראח כדי למנוע הוצאת דיירים פלשתינים מבתים, בהם הם גרים. להפסיק את הנישול, שמצית להבות, שקשה לכבותן. לצערי, האש שהוצתה בשכונת שיח ג'ראח עלתה על שרטוני חיים מדממים רווי שנאה, העלולים להביא על שני העמים החיים כאן אסון. חובה על הכוחות השפויים בשני העמים להתעורר ולכבות את אש השנאה.
