הסיבה למצבנו העגום הטעון שינוי ושיקום

מדינת ישראל, הפכה בצורה חסרת תקדים למפולגת באופן מחריד לפצלים מרובים. לא רק בין ימין, שמאל וחרדים, אלא מפוצלים גם בין יהודים לערבים ובין ערבים לערבים. גורמים שונים במערכת השלטון, היו מואשמים בהתנהגות בלתי תקינה ובהיותם מושחתים. אבל בהמשך מרוב האירועים והוויכוחים כבר לא יודעים את מי לא להאשים כאן יוסבר רק כיצד כל זה אירע מדוע מצב כזה קרה? ולא תוצג עדיין כל תרופה. כל החכמים הטובים, שונאי השחיתויות שבכל בעיה דנים שבעה ימים ולילות שלדברי איש לרעהו מרבים בהתפרצויות נא להכיר את ההשתלשלויות: זה לא התחיל אצלנו, זה לא נוסד כאן אבל למרבה הפלא הכל בגלל מסמר לא קטן שנתקע בלבבות כולנו והחדיר בהם את השטן: ב-1982 בבירות, לפני מלחמת לבנון הראשונה, אמר יאסר ערפאת לאנשיו ללא כל הסתרה: "אני אהרוס את ישראל, אם מישהו לי רק ייתן שטח בן שני מטר על שני מטר ממערב לירדן". ישראלי שאת מתווה שתי המדינות ליזום העיז נפגש לאחר מספר שנים עם ערפאת בפריז. אבי תורת השלבים הפלשתינית התחלחל לשמע הרעיון, אך די מהר התעשת ונפל אצלו האסימון: מהפרת הסכמים אין מה לחשוש, זה יהיה רק עוד שלב, אפילו שלא תוכנן מראש, אבל בטח שזה לא יהיה השלב האחרון בדרכי לקחת את מדינת היהודים לאבדון. כשהשמאל חזר בהמשך לשלטון, ביילין התלהב ביותר מהרעיון. אל ערפאת נשלח רון פונדק כאילו הוא היה הראשון והופתע כשערפאת הסכים למתווה בקלי קלות ועוד יותר מכך - ללא כל התלבטות. אך היה זה דווקא יצחק רבין שהתלבט קשות, פלשתינים מקומיים הגונים השמיעו באזניו אזהרות: "אם תביאו הנה את הנבלות, אדון רבין, לא יהיה פה שקט עד יום הדין! "אתם חושבים שההסכם יהפוך את הנבלות לישרים? אבל במציאות ההפך יקרה - אתם תהפכו לנוכלים"! ההמשך ידוע - כל ההבטחות הפלשתיניות קוימו אפילו אם עדיין רק חלקית. אז איך נפלו כל הגיבורים באלה הפחים? הכל התחיל ברמאויות ובשקרים. סביב שנת 1885 נערך סקר בידי העותמאנים בו תועד שראשי המשפחות של 80 אחוזים מבתי האב משני צידי הירדן חתומים על היות משפחותיהם במקורם יהודים. בהמשך מונה למופתי בידי הבריטים חאג' אמין אל חוסייני, שמן הסתם, לא היה מסוגל לסיים את לימודי האיסלאם. אבל הוא כן טרח קשות לילה ויומם להסתיר מהציבור הפלשתיני את מקורם. הוא גרר בני הארץ עניים נבערים לבצע מספר סדרות של פרעות ביהודים. זאת לאחר שקודם, כגובה מיסים, הוא עשק קרקעות מהפלאחים-האיכרים והכביר עליהם דמי שכירות הקרקע ומיסים. ואז כשבאו הציונים ונתנו עבודה לעשוקים תוך שאת העושק הם מנטרלים החליט המופתי לבצע פרעות ביהודים. לאחר שפגע גם בשומרי הסדר הבריטים הוא נמלט מהארץ לעירק למספר חודשים. לאחר שיזם שם מרד נגד האנגלים השולטים ברח לברלין לסייע להיטלר ולחבריו המרצחים. הוכרז כפושע מלחמה ועבר לשבת אצל המצרים. ב-1948, בעזרת חברו מייסד האחים המוסלמים, שוב גרר נבערים, הפעם מצרים, ללחוץ על המלך להתקיף את היהודים. בניגוד לדעת בכירי צבאו, שלח המלך מהר למלחמה בישראל את הצבא הערבי החזק ביותר. יתר צבאות ערב לא רצו אחריו לפגר. התוצאה - נכבה ותבוסה קשה ביותר. הפליטים בקהיר האשימו את הנבלה באחריות לתוצאות ובעיקר לנכבה ופעמיים ניסו להתנקש בחייו ללא הצלחה. התבוסה תיסכלה את מדינות הערבים על מה שעוללו להן אותם אלה הנחשבים לדהימים, ולבני קופים וחזירים. ואז ב-1956 הובסו בשנית המצרים. במדינות ערב אבדו לחלוטין העצות ואז הגיע הק.ג.ב לחלק הוראות. יבגני פרימקוב היה האיש הנכון כתב האמת (פראבדה) במזרח התיכון. ללא כל היסוס או חשש הוא המציא אז שקר חדש כמשקל נגד לעם היהודי הקטן המסכן שבלבבות רבים בעולם השתכן הומצא עם פלשתיני קטנטן ומסכן שעליו יש עוד יותר לרחם. אבו מאזן קיבל מלגה לדוקטורט במוסקבה שם טען שלא נרצחו 6 מיליון יהודים בשואה אלא רק 800 אלף על-פי האמת החדשה. במקביל פראבדה נוספת הומצאה על מספר של 660 אלף פליטים בנכבה ולא 300 אלף - האמת שדאגו להסתירה. שקר זה עד היום נמשך עם כמות כפולה מהאמת של פלשתינים בגדה ויותר מפי שלושה ברצועה הצפופה. כך נולד נרטיב שיקרי המתחיל בנכבה ב-1948, ומתעלם מכל הפרעות שקדמו לה על כך שאין הבדל גדול בינה לשואה על כך שהיהודים אשמים בנכבה ושצריך להקים לפלשתינים מדינה תוך חיסול מדינת ישראל ובמקומה יאסר ערפאת קיבל מפרימקוב הסברים כיצד להשתמש באוסף השקרים לקיעקוע זכות הקיום של מדינת היהודים ערפאת המהנדס בעל המוח הפלתל הקשיב ולמד באופן יוצא מן הכלל. מי שהיה מטרד למצרים, מצא את יעוד חייו שתפור בדיוק על כישרונותיו למי שללא המצאת שקרים, אין אצלו טעם לחיים שקר חדש ממציאים: למי שכבר שמע על כך שהפלשתינים אינם בדיוק ערבים, גם בזה מחדשים - טוענים שהם צאצאי כנענים ופלישתים. והיהודים שאינם טורחים לחקור ולבדוק דבר לא רק שקונים בשקיקה כל שקר מוכר אלא שגם מוכרים אותו למנהיגים בנכר ואז לאחר שהפתאים חוטפים נזקים כדי להוריד לחצים מבחוץ גם אצלנו משקרים: צריך להכריז בנאום בר-אילן על כך שלמדינה פלשתינית הגיע הזמן ומכאן חזון הפיכתנו לרמאים נוכלים קורם עור וגידים. כדי להימנע מתהליך אוסלו וחזון האימים נאלץ הימין להיעזר בחרדים אלה סחטו הטבות גדולות לאורך רבות בשנים וכך גדלו אצלנו השסע והשנאה הפנימיים. כל אלה הם תוצאות חמורות של רמאויות שאצלנו מרבים שוב ושוב לקנות וכדי לא להיראות פתיים, אסור מהן להרפות. חאפז אסד, נשיא סוריה הקודם שלא היה תמים ניבא כבר מזמן שישראל תיהרס מבפנים. האם הוא אכן חזה את העתיד להתרחש? או שאולי עדיף שסוף-סוף ניפתח מהאמת להתרגש? השקרים הפילו בפח את כל המומחים ואיתם את כל הפוליטיקאים הישראלים היוצא מן הכלל לטובה היה דוד בן-גוריון שלא קנה עוד את השקר הראשון כל האחרים נפלו כה עמוק בפח השקרים עד כי הצגת האמת תציג אותם כפתאים. ואז בכדי שלא להתבזות, קשה למרומים אפילו להביא בחשבון שהם טועים. על כך שהאמת שונה לחלוטין מהמקובל לשמוע הם אינם מוכנים בכלל ויסרבו אפילו להקשיב כיצד אפשר להפסיק לריב. אל מציגי האמת הם יתייחסו כאל הזויים. אך הבעיה העיקרית של כל המומחים היא שלחשוב הם מוטעים על כך שציבור הפלשתינים נמצא במיקשה אחת עם הפוליטיקאים שלכאורה את רצונו מייצגים ולכן כל דבר יישק על-פי האחרונים אין אצלנו הבחנה והבנה בכך ששם קיימים קיטוב קיצוני ושנאה בין רוב הבוגרים לבין הפוליטיקאים השליטים. שהסתייגות חזקה מהרשות הפלשתינית מתקיימת בקרב רוב האוכלוסייה הבוגרת. בכך שהם מעדיפים להיות חלק ממדינת ישראל גם אם זכויות אזרח ולו חלקיות, איש לא יקבל. . ושעד כמה שאנחנו הפכנו לקורבנות הרמאויות הם אלה שהפכו לעיקר ולגדולי הקורבנות. התוצאה אצלנו היא לכן, שעבור המומחים הגדולים על-פי רצון הפוליטיקאים הנוכלים הדברים נשפטים ועל רצון הציבור שם הם גוזרים את שתיקת הכבשים. רצון שכמעט שאינו מוכר דיו אצלנו גם ברבות השנים. וכעת, כיצד נשתחרר מערימת התיסבוכות? מהפילוג, מהצרות ומהשנאות הגדולות? רק בעזרת האמת הופכת היוצרות! כזו שתאפשר לנו להתחבר ולהתאחד לפתור את הסכסוך החיצוני וגם להתמודד בהצלחה מול אתגרים נוספים בהגיע המועד על-פי גדולי הרוצחים, היטלר, גבלס וסטאלין שבהיסטוריה היו גם גדולי השקרנים הרי ש"ככל שהשקר גדול יותר, וזאת קשה להאמין כך רבים יותר אלה שבו מאמינים!" לכן עבור הרבים השבויים בידי השקר הגדול הדברים הבאים יהיו קשים ביותר מכל ואצל חלקם הדברים אפילו יידחו על הסף עד כדי סירוב לשמוע שום פרט נוסף השקר הראשון הוא כאמור הגדול ביותר כנראה הגדול ביותר בהיסטוריה, הוא ולא אחר לכן הוא הקשה ביותר להפרכה אבל הפרכה זו תהפוך את הקללה לברכה: ההפרכה עוסקת בזהות הנכונה של הפלשתינים השקר בנושא הוא הבסיס לכל ההסתבכויות הגדולות עם שקרים נוספים ועם כל המלחמות והסכסוכים. הפרכתו תביא את כל יושבי הארץ לשפע הצלחות לסילוק שקר הבסיס שאותנו מסיט מלהכיר את האמת החשובה והבסיסית עלינו לחזור ולהביט הרבה אחורנית עד להיכן שעל-פי ההימנון הייתה הנקודה התחילית בה החלה "התקווה שנות אלפיים" כל נשמה להרטיט בתחילת נתיב הייסורים, היגלה את רובנו כובש זר, אבל חלק מאיתנו מאחור נשאר פשוטי העם, עובדי האדמה, וכמו לנו, שארית הפליטה, גם לנשארים כאן זרים הוציאו את הנשמה בסופו של דבר, כשחזרנו למכורה היו מי שביצעו כאן תרמית עצומה, דאגו לכך שהאמת תוסתר, כאילו במולדת איש מבנינו כמעט לא נותר וטענו שהפכנו לקורבן את מי שכאן נשאר ושמי שחזר אינו אלא כובש זר ואכזר!! קשה להאמין? ודאי מדובר כאן בסיפורי בדים! הערבים האלה, המתקראים פלשתינים שאצלנו הם שנואי נפשם של רבים אלה הם עבורנו בדם אחים? לא ייתכן! (זה רדיו?) רבים נדהמים! אבל מה לעשות, עבדו על כולם הנוכלים עלינו ועליהם ועל כל האחרים.   נוכלים בני עוולה סיבכו את כל המעורבים הן את הפלשתינים והן את היהודים ועד לאחרונה גם את מדינות ערב בסכסוך דמים ללא סוף, שבו כל צד נפגע ונעלב לנוכח שורת מחקרים שבכל כיוון העמיקה בעדויות, במנהגים, בשמות ובגנטיקה ובעזרת השגת מידע רשמי שאת השקר מפריכה רדיפת האמת מציגה מציאות לחלוטין הפוכה מנוגדת למקובל שכה "ברור" קבל עם ועדה: אותם הפלשתינים המוצגים לנו כערבים הם ברובם המכריע צאצאי יהודים אנוסים שאולצו להתאסלם, החל מלפני כאלף שנים אך האנוסים קיימו בסתר את המנהגים היהודיים, והעבירו מדור לדור ידע האומר לאיזה עם הם שייכים הידע שנשמר בסוד עד אלה הימים, הוא הבסיס להתפייסות בין הצדדים ידע זה לא רק שיוביל לסיום הסכסוכים בדרך שתביא להצלחה גדולה לשני הצדדים אלא שגם תגרום לקירוב לבבות בין שמאל לימין. אבל, האם האמור כאן אינו אגדה? עוד רעיון הזוי ללא שום תמיכה? והתשובה: תלוי בראש ובראשונה בהסכמתנו להקשיב לבלתי מקובל, להבינו, ובהמשך להגיב בבחירתנו אם להשתתף בהפיכת השקר הגדול על פיו מנהיג גדול, הנשיא ג. פ. קנדי, אמר בצורה החלטית את דברו בכיוון, כאשר נלחם בתקינות הפוליטית: "נאמנות למוסכמות היא סוהר החופש ואויב הצמיחה! ווינסטון צ'רצ'יל, מנהיג גדול עוד יותר מבלי להתכוון דווקא למצב בארצנו, או למקום אחר טבע את האימרה שלגבי הפלשתינים קולעת ביותר: "עם שאינו יודע את עברו" נהג ווינסטון להגיד, אין לו עתיד! לגבי הפלשתינים, את העבר הרחוק איש לא טרח לבדוק ובכך לקעקע את השקר העמוק ועוד המצאות מגוכחות שכבר הפיצו נוכלים שקרים שלרוב הציבור כלל אינם מוכרים זאת כשאיש לא טרח להציג שהם את כל העולם מרמים איינשטיין טען ש-"לא ניתן לעשות שלום בכוח אלא מתוך הבנה דרך המוח" אלא ש"הבנת" הנרטיב הפלשתיני ובו השקר האיום לא הובילה לשום שלום! כלומר, לא מספיק רק להבין חשוב עוד יותר ב-"מה להבין" להקדים ולהבחין: רק הכרת ההיסטוריה הפלשתינית האמיתית עשויה להביא סוף-סוף לתפנית רק קיעקוע של הרמאות הגדולה בדיברי ימים יגשים חלום לו כולם מייחלים זה רבות בשנים שבוע לפי הרצחו של הנשיא אנואר סאדאת המצרי שנים לפני השלום עם ירדן כתב לו המלך חוסיין: "אם לשלום ברצוננו לשאוף, את האמת על הפלשתינים חובה לחשוף!" לאחר חתימת הסכמי אוסלו אמר בנו של נשיא מצרי אחר ג'מאל עבדול נאצר - שהשלום יאחר ויגיע רק 30 שנה מאוחר יותר על-פי דבריו הזמן לשלום מתקרב, אך אם על בסיס של שקר, מישהו חושב שניתן להגיע לשלום אמת, שיתכונן להתאכזב מה ידע המלך חוסיין שהציבור בעולם לא ידע? הוא ידע על מה שכבר הוזכר, מסמך בן מאה שנקרא - "מסמך המאה אלף"!! מסמך שהוסתר באדיקות ללא הרף במסמך מפורט שהכינו העותמאנים סביב שנת 1885 לאורך מספר שנים נספרו כמאה אלף בתי-אב מבין התושבים של שני צידי הירדן, כשראשי המשפחות בו חתומים על כך שבמוצאם כולם יהודים מדובר אז בלמעלה מ-400,000 בוגרים וילדים מתוך סך כל קצת מעל חצי מיליון תושבים בהמשך היו הגירות ובריחות מסוגים שונים אלו בילבלו רבים, כולל חוקרים רציניים, שהגיעו לתמונה חלקית ומטעה לגבי המעורבים: הגיעו אומנם מהגרי עבודה רבים, אלא שחלקם היו תושבים מקוריים שעזבו קודם בגלל התנאים הקשים וחזרו לאחר שיפור המצב בזכות הציונים. חלקם האחר, הזרים, רובם עזבו בבריחות הפליטים. בסיכומו של דבר, לא נגרמו שינויים משמעותיים בעיקר כשבמערב הירדן אנו עוסקים המופתי חוסייני שגם הוא ידע, עשה תימרונים כדי שנתוני המסמך לא יהפכו למפורסמים. שלא יפריעו לו להתעשר מאימלולם של אחרים! קיים פירוט רב-היקף בספר "בגדי העם החדשים" מידע שנאסף מחדש, וכן נתונים משלימים רבים כאלה שהוזכרו על גנטיקה, עדויות, שמות ומינהגים כל אלה חשובים, כי המידע שהם מציגים רובו נאסף בתקופתנו. ממצאים חיים ונושמים אצל הבוגרים ובעיקר אצל הקשישים בקרב רוב המשפחות הפלשתיניות מכל הסוגים חשיבות גדולה של הספר אצל הקוראים הסקרנים והביקורתיים, היא במתן פרטים רבים ומפליגים שאת כל מה שנטען כאן מגבים כי כאן צר המקום מלהיכנס לעומקם של דברים הספר גם מציג מדוע פתרון על בסיס קיום שני עמים כלל אינו בר-השגה ושהשאיפה אליו רק תרבה נזקים ועוד בו מוסבר כיצד הנתונים מובילים לדרך חדשה לשם יישוב מרבית ההדורים להכרה בקיצור של המסקנות להיכן הדברים מובילים יש להיכנס לאתר ההתחברות ושם לקרוא הסברים נוספים (לאחר דילוג על הדברים שכאן לעיל כבר כתובים): [ניתן גם להקשיב לראיון אצל ד"ר אורי מילשטיין]