פיטנגו נולדתי בעין התכלת - שכונה של̤וָה ומרוחקת בצפון נתניה, ואבי התעקש לגדל סביב ביתנו גדר-חיה. כלומר, חומה צמחית, דווקא משיחי פיטנגו. מאז אני מטורף אחרי הפרי האדמדם, שלפעמים סמוק כמו דובדבן, וטעמו מורכב - מתוק וחמוץ גם כשהוא בשל.
כשקניתי לפני כמה שנים את ביתי בשרון, לא היה בי האומץ לכרות את שיחי פיקוס בנימיני, שגידרו את חזיתו, ולהחליפם בשיחי פסיפלורה, או בפיטנגו. אבל בלי פיטנגו אי-אפשי. שתלתי כמה שיחי פיטנגו בגינתי, ואני חוגג על פירותיהם כל סוף אביב. "גרסתא דינקותא לא במהרה משתכחא (גרסת ילדות אינה נשכחת במהרה)", קבעו חז"ל.
בגרסת ינקותי נמצאים גם הפירות האהובים על אבי - גואיבה ואנונה - שהיו נדירים אז בחצרות הבתים, ואבי גידלם בחצרנו הענקית עם פירות הדר (זכור לטוב מביניהם - תפוז-דם) ועם כרם ענבים קטן.
אסיים בזיכרון כואב מימים מוקדמים בילדותי - אצלנו, כאמור, היו פירות פיטנגו אדומים על הגדר-החיה. אצל שכנינו התימנים היו פלפלונים אדומים קטנים. בעיניי - זאטוט בן שלוש-ארבע - לא היה הבדל, ויום אחד שלחתי את ידי, קטמתי פלפלון, ולעסתיו. באותו היום הצבתי, כנראה, שיא עולמי בריצת אמוק הביתה כשפי בוער.
הלנו אתם או לצרינו? חברת סלקום ועובדיה השביתו את החברה למשך שעה ביום שלישי - להזדהות עם הפרעות, שעושים ערבים ביהודים, בעת שחמאס ואחרים יורים עלינו. צריך לגמול לחברה הנבזית ולעובדיה, כיוון שבעת חירום בחרו להזדהות עם אויבינו תחת כסות של מוסרנות אינפנטילית מלאה בצדקנות, ואינם מתנצלים על חוצפתם התהומית, אלא מפרסמים ללא הרף הודעות לעיתונות, המצדיקות את עצמם.
בינתיים כבר נפלה מניית החברה, ואלפים ביטלו את חוזיהם עם החברה הנבזית, שמניסיוני, גם בימי שגרה אינה נותנת שירות נאות. יידעו הסייענים לאויבינו, כי יש דין ויש חשבון.
שק חבטות מאז שפרש מהניסיון להקים ממשלת שמאל בחסות הרשימה המשותפת, עוכרת ישראל, סר חִנו של נפתלי בנט בעיני הקומיסארים של השמאל ותועמלניו בתקשורת ומחוצה לה, שרואים במעשהו בגידה. בנט ושקד תקעו סיכה בבלון חלומם להשתלט על המדינה, למרות הכרעת הבוחר.
לכן, שב בנט להיות שק החבטות של השמאל המאוכזב, שמוכן לכל תעלול ולכל נבלה, שיעלוהו לשלטון. השמאל אינו מקבל, שבנט ושקד מחויבים לבוחריהם, ולא לתאוות השלטון של השמאלנים המיואשים, שמוכנים למכור הכל ובכל מחיר, כדי להתיישב על כסאות שרים, וחלומם מתרחק, והופך לעורבא פרח.
לפני כמה שבועות, כשהודיע בנט על בגידתו בהבטחותיו לבוחריו, הפך ליקיר השמאל, ואפילו בטאונם, הארץ, הפך את עורו, ושיבחו. כעת הוא שב להיות מדרס לרגלי השמאלנים וחומת-מִפגע לחרפותיהם. יופיטר אתה כועס, וזה סימן שאינך צודק, אמרו הרומאים. כך, גם עוללו תאבי-השלטון ויהי-מה לבני גנץ, שהיה התקווה הלבנה האחרונה של השמאל - עד שהתעשת, וביכר להכניס את "כחול-לבן" לממשלת נתניהו, כדי לחתור תחתיה, מאשר לשתף פעולה עם הרשימה המשותפת.
מנוגבים החגים נגמרו, ומבט בלוח השנה מלמד, כי בינינו לראש-השנה מפרידים צום י"ז בתמוז, ימי בין המצָרים וצום תשעה באב. נחמה מסוימת יעניק לנו ט"ו באב, חג האהבה היהודי.
את החגים עיקרו ממהותם כבר בראשית ימי ההתיישבות הציונית בארץ-ישראל. הוציאו מהם את הממד הדתי, ונותרו חגיגות פגאניות רעשניות, המלוות באכילה מופרזת. כמובן, נטשו את הצומות, ונותרו עם קליפה דקה ותפלה, כיוון שזרקו את הפרי העסיסי עצמו.
ניסיתי להבין את מקור הסטייה, וגיליתי אותו במערכת החינוך הממלכתית, שמעקרת שנים את תלמידי ישראל מכל ידע בעברית, בהיסטוריה יהודית וביהדות - "מנוגב מכל ידע ביהדות", קרא ש"י עגנון הדגול לתוצרה העלוב.
