בלוס אנג'לס חיפשו הערבים יהודים מקומיים להכותם. הם ביצעו ביהודים את זממם. התחלה של לינץ'. "מי כאן יהודים"? זעקו פלוגות הסער של הפורעים הערבים המקומיים, והיכו בהם. כבאירופה בשנות ה-30, וזו רק ההתחלה. גם תחילתו של תהליך ארוך וצורב ברחבי ארצות הברית לשנים רבות
1. ההפגנה הפרו-פלשתינית ליד הוליווד קראה למחוק את ישראל מתחת לכיפת השמיים. רק פלשתין. אפילו לא שתי מדינות לשני עמים.
והיהודים? הם לא הפגינו ממול. הם לא נכחו בשטח. אולי מפני שהם מבוהלים נוכח התוקפנות הערבית. אולי מפני שמאסו בישראל. הוריהם תרמו והגנו והפעילו עוצמה פוליטית ואהבו ומקצתם אפילו עלו לארץ, אבל משטר בנימין נתניהו עשה כל שביכולתו להרחיקם, להתנכר להם. ביבי שבוי בידי החרדים. הוא צמצם את מתחם הפעילות של השגריר רון דרמר לרפובליקנים.
באוולת גמורה הסביר דרמר בראיון לעמית סגל כי תמיכת האוונגליסטים בישראל חשובה מזו של היהודים. אז ברגע שהקריאה "זאב זאב" הדהדה בלוס אנג'לס ובניו-יורק נשארו הצעירים היהודים בבית. ביבי איבד על חשבוננו את הדמוקרטים והיהודים החברים ברובם במפלגה זו.
מי שמכיר את ארצות הברית יודע כי אם 28 נבחרים דמוקרטיים קוראים לנשיא ג'ו ביידן לבלום את ישראל כי אז עברו היחסים בין שתי המדינות רעש אדמה 10 בסולם ביבי. בעבר זה היה בלתי אפשרי. כאשר הנרי קיסינג'ר כעס על יצחק רבין והנשיא ג'ראלד פורד הורה לבחון מחדש את המדיניות כלפי ישראל - גויסו 76 סנטורים שחתמו על מכתב מחאה, והיחסים עם ישראל שבו לקדמותם.
ביבי התנהג בהתנשאות מחפירה כלפי ברק אובמה, שאומנם חתם על הסכם הגרעין עם אירן אבל יצא מעורו לסייע לישראל. נאומו בבית הנבחרים מאחורי גבו של הנשיא היה שערורייה בינלאומית. גם נזק לאומי. ג'ו ביידן כזכור היה אז סגן הנשיא. גם אם ביידן, כרבים ממנהיגי העולם, סולד מביבי הוא אוהד לישראל. בהיפתח מבצע "שומר חומות", שנועד לשמור על כס ראש הממשלה בעבור נתניהו ולמנוע הקמת ממשלה חלופית
2 עשה ביידן מאמץ ניכר נגד יריבים מבית וביבשת אירופה להעניק לישראל אשראי לפגוע בחמאס. אך הוא לא העניק לביבי כרטיס אשראי פתוח. עתה הגיעה שעת נעילה. כדאי להאזין בנדון לעמוס ידלין בערוץ-12. הוא בעצם משדר לביבי "תפסת מרובה - לא תפסת".
מדוע ביבי מעכב את סיום המהלך הצבאי? הסבר אחד ומרכזי הוא שבנימין נתניהו חושש שמא הפסקת העימות האלים תחזיר לזירה את היוזמה לכינון ממשלת שינוי ולחידוש האווירה החיובית ביחסי יהודים-ערבים בישראל. אך ישנה סיבה נוספת. היא נעוצה באישיותו ובאופיו של ראש הממשלה. ביבי תמיד רוצה עוד, יותר. ביבי תמיד משבש פשרות שהוסכמו על ידו בקוותו לסחוט "עוד משהו". כדבר הנביא "פרות הבשן... האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה".
עוד שמפניה. עוד סיגרים. עוד חלק מוזהב במתנה משפחתית. עוד בנייה פרטית על חשבון המדינה. הוא אינו יודע שובעה. גם בהתנהלותו האישית וגם בלאומית. אך המחיר בלתי סביר. עימות עם ביידן, שכה פעל למען ישראל במבצע "שומר חומות", מצביע על עקב אכילס בהתנהלותו של ביבי, שאינו רק נאשם בפלילים אלא גם מדינאי כושל. במקום להופיע שלוב זרוע עם ביידן הוא יסיים כועס ונרגן, וממילא יעשה בדיוק מה שביידן דורש ממנו. אז מדוע לא בדרכי נועם?
