עם סיום המלחמה הרביעית בין ישראל לחמאס בעשור האחרון, ניתן לומר כי בעשרת ימי הלחימה הוכו כוחות חמאס ונכסיו במהלומות אש יעילות. אולם בנאמנות לאמונתה ולחלומה, הצליחה הנהגת חמאס להציב את תכלית הלחימה כמוכוונת מראשיתה למאבק על ירושלים.
בהכוונה זו, שאלת המנצח בסבב הזה אינה מתמצה כלל במחיר ההפסד של חמאס ברצועת עזה. נוכח התכלית המעוררת הזדהות בעולם המוסלמי יכולה הנהגת חמאס להצדיק את מחיר המלחמה. מבחינת ממשלת ישראל, לעומת זאת, מה שיקבע יותר מכל את הערכת ההישג בלחימה מול חמאס יהיה תלוי לא רק בשאלת משך תקופת השקט בישובי עוטף עזה, אלא במרחב הפעולה במימוש האינטרסים הישראלים הלאומיים בירושלים.
שאלת המפתח, מה עושים עם שלטון חמאס ברצועת עזה, תיבחן בחודשים הבאים בחיזוק ממדי ריבונותה של מדינת ישראל בירושלים השלמה. במשוואה זו, פוטנציאל ההידרדרות המחודשת ללחימה משמעותי ביותר.
יש יותר מדרך אחת להפסקת אש. יש הפסקות אש עם סוג של הסכם או מסמך הבנות כמו בסיום מבצע "עמוד ענן", ויש הפסקות אש שמתכנסות ללא יותר מהפוגה. הסבב הזה נראה כמסתיים בסוג של הפוגה, בהמתנה דרוכה לימים שיבואו. בהבנה מעין זו - השאלה "מה עושים עם עזה?" תמשיך לדרוש את מלוא הקשב של מערכת הביטחון והדרג המדיני. למרות ההפתעה שבה נקלע צה"ל לסבב הלחימה הזה, מבחינה בסיסית צה"ל הגיע למערכה מוכן היטב. בשנתיים האחרונות, בהנהגת הרמטכ"ל כוכבי, צה"ל שיכלל את תוכניותיו באימוץ פורץ דרך של טכנולוגיות מתקדמות.
עם סיום סבב הלחימה הנוכחי, ונוכח הסיכוי להתפרצות סבב נוסף, צה"ל כמובן יפיק לקחים בחתירה לכינון רעיון מערכתי מעודכן. סוגיית הצורך בהפעלת כוחות היבשה ללחימה בעומק מערכי חמאס ובמרכז השלטון שלו בתוככי העיר עזה בוודאי תיבחן במבט מחודש. כך גם שאלת היסוד עד היכן תוכל ישראל להמשיך ולקיים את ביטחונה בצילה המאיים של רצועת עזה בשלטון חמאס.
ראוי לברך על הישגיו המבצעיים של צה"ל בסבב הלחימה הנוכחי. נוסף על כך, כדאי להטיל אור על כוח העמידה שהפגינה החברה הישראלית בלכידות שהתגברה על מעטפת מתחים ושסעים. לגילויי החוסן והעוצמה האזרחית תהיה בימים הבאים השפעה גם על עיצוב מחודש של גישת ממשלת ישראל בדרכי התמודדותה עם בעיית רצועת עזה.
