לית מאן דפליג השגיאות שבוצעו במשך עשרות רבות של שנים בנושא פיתוח הפריפריה של מדינת ישראל. ממשלות על גבי ממשלות השקיעו מיליארדים רבים בהקמת עשרות ערי פיתוח ואזורי תעסוקה, ובד בבד בתשתיות תחבורה, כבישים ובהמשך גם רכבת. למרות זאת, ימי מבצע "שומר החומות" המחישו בפעם המי יודע כמה את הפער הפיזי והחברתי-כלכלי העצום שעדיין נותר בין המרכז לפרפריה.
נכון, קיימות בפריפריה גם לא מעט הצלחות לא מבוטלות, ובתוכן העיר באר שבע שהולכת והופכת להיות המטרופולין הרביעי של המדינה אחרי גוש-דן, חיפה וירושלים. קיימים גם יישובים איכותיים, הן בגליל והן בנגב, בתוכם יישובי גוש שגב, להבים, עומר ומיתר.
אולם, וזה אולם גדול, אם נשווה את אחוז הישראלים שמתגוררים בפריפריה לזה שהיה לפני 60 שנה, בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת, הוא לא השתנה בהרבה, וגם אין זה סוד ששרירים וקיימים פערים סוציו-אקונומיים לא מבוטלים בינה לבין המרכז.
דווקא היום, לאחר שנה ויותר של קורונה, קיימת הזדמנות טובה למנף את פיתוח הפריפריה, באמצעות כלים שלובים של התחדשות עירונית כוללת, ובד בבד תנופת משנה בכל מה שקשור להשקעות בתעסוקה, תחבורה ותשתיות.
והנה, ימים ספורים לפני הבחירות, אנו מתבשרים ברוב עם ועדה, אודות צעד משולב של שני מיניסטריונים שבמקרה, ממש במקרה, מצויים שניהם בהנהגת סיעות חרדיות, משרד השיכון של יהדות התורה ומשרד הפנים של ש"ס, אודות צעד שלטעמי יסתום את הגולל על תקווה זו.
מחד-גיסא התבשרנו על כך שמשרד האוצר אישר למשרד השיכון סכום נכבד למדי, כ-600 מיליון שקלים, שנועד לסבסד רכישת דירות יד שנייה בפריפריה, בסכום של כ-100 אלף שקלים לדירה, שיתחלק בין רוכשי הדירות לבין הקבלנים שיקבלו סיוע בעלויות פיתוח. מאידך-גיסא התבשרנו על כך, ובטיימינג זהה להפליא, שמשרד הפנים טווה מאחורי הקלעים תוכנית אלטרנטיבית להסכמי הגג בפריפריה, שכידוע נכשלו כשלון חרוץ, ושבמסגרתה יקבלו הרשויות המקומיות בפריפריה סכומים נכבדים ביותר, מיליארדי שקלים, עבור סיוע בפיתוח תשתיות משלימות עבור מתחמים ותיקים.
לטעמי אין טעות גדולה מזו. שני המהלכים גם יחד יביאו עימם קיבוע לדורי דורות של מרכזי ערים מתפוררות בפריפריה, עם דגש משמעותי לאוכלוסייה קשת יום, יביאו לקיטוב בין המתחמים הוותיקים לחדשים, שכידוע לא זכו למי יודע מה ביקושים במסגרת מחיר למשתכן, ויקבעו את המסמרים בארון הקבורה של התחדשות עירונית כוללת שרק היא יכלה להזניק את הפריפריה.
הפתרון, אדגיש, מונח על מגש מול מקבלי ההחלטות. עליהם להגדיל משמעותית את זכויות הבנייה ליזמים, זאת על-מנת שתהיה להם כדאיות לקדם התחדשות עירונית בפריפריה. לחלופין ניתן ואפשר גם לנייד זכויות עבורם, כלומר להעניק להם בתמורה לבנייה בפריפריה זכויות בנייה באזור הביקוש, דוגמת שכונות ותיקות בדרום תל אביב ואפשר וניתן גם להעניק להם קרקע משלימה להקמת מוסדות ציבור ותעסוקה באותה עיר או יישוב בפריפריה.
שילוב מודל שכזה יזניק את הפריפריה תוך שנים מעטות, יביא אליה אוכלוסיות חזקות חדשות ממרכז הארץ ובד בבד יחזק את התשתיות הקיימות וישדרג את האוכלוסייה הוותיקה, הן באיכות המגורים והן בתשתיות ותעסוקה. בד-בבד, לא פחות חשוב, הוא ייצר כמות משמעותית של התחלות בנייה, יגדיל את ההיצע בשוק הדיור וימתן את עליות המחירים.
אני רואה את מבצע "שומר החומות" כהזדמנות למינוף ההתחדשות העירונית בפריפריה. זוהי לטעמי נקודת זמן קריטית שבה יונח בפני ממשלת ישראל הבאה אתגר לאומי חשוב מאין כמותו. חומר למחשבה למקבלי ההחלטות.
