תקיפה מינית - תרופת ארגעה באחרונה פורסמה מחדש תלונה של עובדת לשעבר של שר האוצר סילבן שלום על תקיפה מינית. לינור איצקוביץ העידה בפנים גלויות בטלוויזיה, כי בהיותה מזכירה צעירה, שזה עתה שוחררה מהצבא, השר אילץ אותה לשכב עמו בלשכתו ב-2003 והטריד אותה מינית פעמים נוספות. סילבן שלום, שפרש ב-2015 בעקבות שורה של עדויות על עבירות מין, מכחיש. אין זה המקרה היחיד שפורסם באחרונה על עבירות מין. תוכנית "עובדה" הוקדשה לשחקן משה איבגי. שחקניות העידו כי הטרידן מינית וחלקן פוטרו מן העבודה אחרי שהתלוננו. תגובתו של השחקן תובא בשידור נוסף.
שחקן אחר, שהודח מתפקידו בתיאטרון הוא אלון דהן ובעבר הוזכר בעניין דומה הנשיא משה קצב, שאף ישב בשל כך בכלא. שוחחתי עם פסיכולוגית בעלת ניסיון והיא דיברה על הקשר בין אלימות ומיניות. "מבחינה סטטיסטית, אצל אנשים בעמדות כוח יש יותר מקרים של בגידות בבני הזוג שלהם. לא רק גברים", היא אומרת. עוד הסבירה לי כי "יש קשר בין עמדות כוח וכוחניות במין. יש קשר חזק יותר בין שימוש באורגזמה כ"תרופת הרגעה".
מכאן, שהמיניות היא מאוד אפקטיבית על-מנת להירגע במצבי חרדה או במצבי פחד. זה יותר חזק מאשר הקשר הישיר עם בן הזוג". כדי שלא אשגה באשליות, הזכירה לי כיבכל העולם התפשטה תוכנת #מי טו ונשים העזו להתלונן. נגד מי? נגד המנהלים החזקים ביותר, כי אנשים בעלי עצמה הם הפוגעים בנשים העובדות אצלם.
צריך להפסיק להתלונן מנהגם של ישראלים להתלונן. אינני יודע אם המנהג הגיע מן הגלות או שאימצנו אותו בארץ, אבל אני מרגיש שמתלוננים. יש סיבה, אין סיבה - מתלוננים. כנראה, זה עושה טוב למתלוננים. ויש בהם, אפילו, אומרים: "לא כדאי להתלונן. זה לא עוזר"... אבל המנהג קיים, למרות שאין לו ערך. אם מתלוננים וזה לא עוזר - מה זה שווה? חשבתי, מה עושים המתלוננים עם כעסם? כנראה, כלום. הנה, הבחירות שעברנו זה עתה והתוצאות - תיק"ו בין הגושים. ניסיתי לחשוב בעקבות מנהגי התלונות האינסופיים - מדוע התוצאות כל כך דומות בכל כך הרבה מערכות בחירות?
הגעתי למסקנה, שיש פער בין התלונות לבין המעשים. כמו שאמרה לי ידידה: "שכנעתי מכרים לשנות את הצבעתם. הם הסכימו אבל אחרי הבחירות אמרו לי: 'נכנסתי לקלפי ורעדו לי הידיים. שוב הצבעתי ביבי'". מכיוון ששוכנעתי שיש פער בין התלונות האינסופיות וההצבעות הכל-כך דומות, חיפשתי מדוע שיעור כל כך גבוה מצביעים למען ראש הממשלה, כאשר הוא גורר ביקורות קשות של אמצעי התקשורת. ההסבר שקבלתי: "הוא מביא תוצאות"! בשני נושאים מצאתי ש"הוא מביא תוצאות" - הביטחון והכלכלה. מצבנו הביטחוני מצויין. זאת אומרת, עד המהומות בירושלים היה שקט בגבול. אפשר לדון בשאלה מדוע יש שקט ולמתוח ביקורת. אבל המצביעים קבעו, שלהם טוב.
העניין השני הוא הכלכלה. גם כאן "הוא מביא תוצאות". כלומר, כל התלונות לא משנות דבר. תלונות סרק. מה שאני קורא באמצעי התקשורת - מצבנו הכלכלי רע ונצטרך לשלם הרבה חובות שהממשלה הוציאה. הלכתי לבדוק את המצב והופתעתי לגלות: ישראל במצב כלכלי טוב. איך לבדוק את זה - להשוות את יחסי חוב לאומי-תוצר. נכון, יחסי חוב לאומי והתוצר הלאומי הם נתונים שאיש לא רוצה לחשוב עליהם, אבל קראתי, ששיעור החוב הציבורי מהתוצר צפוי לעמוד על 73.1%. ההערכה במשרד האוצר היא שבשנת 2021, יחס חוב-תוצר ימשיך לעלות. בקיצור, עם ישראל מאמין שכדאי להתלונן.
בטיסה לארצות הברית קיבלתי את המייל הבא מטיסה לשיקאגו: "נחתנו בשלום בשיקאגו. 45 דקות לפני הזמן". - "תודה. שמחתי לקבל את ההודעה". " והמדהים הוא, שתוך 7 דקות יצאתי מהשדה". יש בארצות הברית דברים שאנחנו יכולים ללמוד.