לפני מספר שבועות היו אזרחים שצעקו משמחה "נגמרה הקורונה", אך כמו המלחמה המתוארת בשיר של יהודה עמיחי "שיר ליל שבת", הקורונה לא נעלמה אלא הלכה למקום אחר. כלומר, וירוס "דלתא" לא נמצא נכון לעכשיו בישראל אלא הוא יובא על-ידי אנשים מסוימים ששהו במדינות מסוימות אשר בהן נמצא הנגיף או לחלופין נדבקו מאנשים שנשאו את הנגיף ללא ידיעתם.
לכן לא צריך להיכנס לפאניקה אלא לנקוט במספר צעדים פשוטים:
1. הרחבת מערך הבדיקות: טוב עשה שר הביטחון בני גנץ שהורה להשאיר את מפקדת אלון אשר נמצאת תחת פיקוד העורף, וכן צריך להרחיב אותה במספר חוקרים וחוקרות. במקביל, צריך לפתוח מתחמי בדיקות אזרחיים אשר יבדקו כל אזרח שחש תסמינים רפואיים, זאת במטרה לקטוע את שרשראות ההדבקה לפני ששיעורי התחלואה בישראל יזנקו (כפי שקרה במספר מדינות שונות).
2. להגביר חיסון ילדים: בימים האחרונים חלה עלייה בחיסון ילדים הן בשל העובדה שהם רוצים לטוס עם המשפחה לחו"ל, והן בשל העובדה שרוב ההתפרצויות הנקודתיות קרו במערכת החינוך.
למרות שיעילות החיסונים מול זן "דלתא" הינו נמוך ביחס לזן "הבריטי" עדיין זוהי הדרך היחידה לשמור על שגרת חיים זו או אחרת. לרוב התסמינים קלים או שאין תסמינים בכלל כך שהסיכון בחיסון ילדים הינו נמוך משמעותית מחיסון יתר האוכלוסייה.
3. טיפול מקיף בנתב"ג: חשוב לאסור על ביקור במדינות "אדומות" מצד אחד, ולהרחיב את מערך הבדיקות למי שנוסע למדינות שבהן קיימת סכנה להידבק בזן זה של המחלה מצד שני. בנוסף, חשוב לאכוף את הבידוד כך שאנשים חולים או לא מחוסנים לא יסכנו את הסביבה הקרובה והרחוקה שלהם בו-זמנית היות שזן "דלתא" מדביק פי שניים מהזנים האחרים שנתגלו.
4. עטיית מסכות בחללים סגורים: מאחר שהנגיף עובר בחללים סגורים, וההנחה הרווחת היא שאדם יכול להדביק בין חמישה לשמונה אנשים, רצוי לחזור לעטות מסכות בחללים סגורים כגון: משרדים, בתי קולנוע, קניונים, אוטובוסים, רכבות, מעלית, ועוד.
שמירה על ארבעת הצעדים כפי שפורטו לעיל תסייע במאבק כנגד זן "דלתא", אך אם יתברר בטווח הקרוב כי זן זה חדר לישראל יהיה צורך לחזור להנהיג את מדיניות התו הירוק במקומות בהן שיעור ההתקהלות הוא גבוה, ומדיניות התו הסגול במקומות שבהן שיעור ההתקהלות הוא נמוך.
והכי חשוב לא להיכנס להיסטריה מיותרת, להיזהר ולשמור על עצמנו ולהקפיד על הכללים הפשוטים ובכך נוכל לנצח את גם את הווריאנטים החדשים שטומנת המחלה הקשה.
