השבוע אנו אפופים בארומה המיוחדת של פרשת "בלק", והכול נוחת לנו בסוף שנת הלימודים. לכאורה, סוף שנה זה זמן של יציאה ל"חופש הגדול", אך מתברר שהפרשה הזאת נותנת לנו שיעור חשוב לחיים לפני היציאה לחופשה. הפרשה כולה עטופה סוד, ולא פלא שגם ספר 'הזוהר' נוגע בפרשה זו על כל הצפון בה, והוא קורא בה את הדורות שיבואו.
סוד פרשת בלק: המלחמה ברע כל מי שמתקרב לתורת הסוד מאמין שכאשר אנו עוסקים בתורת הסוד או מספרים מעשי צדיקים, אנו מפיצים בכך את האור האלוהי בעולם. יש אנשים שכאשר הם שומעים את המילים של ספר 'הזוהר', הם נשבים בקסם המיוחד של המלים. השפה היא ארמית בעיקר, והמוזיקה של המלים האלה היא נפלאה. אתה חש שמעבר למילים האלה מסתתר סוד גדול. בתקופת לימודיי באוניברסיטה, למדתי לצרכי המחקר שפות עתיקות, בתוכן: אַכָּדית, אוּגָרִיתִית ואֲרָמית. הארמית הילכה קסם עליי.
מתברר שגם המשוררים, כאנשי הסוד, מתבוננים פנימה בנפשם ושואפים לעולמות העליונים. הם רוצים להתחבר אל סוד היצירה של העולם באמצעות שיריהם. המשוררים צופנים בתוכם כוח יצירה, ואם הם קרובים לתורת הסוד, הם שואבים את כוחם מן השפע האלוהי הזורם מאילן הספירות. הסגנון של ספר 'הזוהר' הוא מיסטי, וההתרחשויות המתוארות בו הן חווייתיות ומעוררות את הדמיון. כשקוראים את הפרשנות של 'הזוהר' לפסוקי התורה, רואים את התובנות המיוחדות הנוגעות בנפש האדם, בחיפושים העצמיים שלו, בסבל, בשמחה ובמסע המתמיד לגילוי משמעות חייו. האדם מטבעו רוצה לפענח את סוד הרע בעולם, ופרשת "בלק" עוסקת במלחמה ברע.
פרשת בלק בקבלה - בין ברכה לקללה הקבלה עוסקת במהות העולם אך גם במהות הטבע והאדם. הקבלה היא חכמת הסוד, והיא באה גם לפענח את המתח הקיים בעולם בין טוב לרע. מתברר שהרע הוא חלק מן הבריאה. הקיום האנושי נקלע לא פעם להליכה מסוכנת מעל תהומות, להתמודדות עם יצרים רעים ועם קללות הבאות להשבית את השמחה האנושית.
השליטה על הטוב ורע בעולם היא בידי האל. האדם ניחן בבחירה חופשית ועליו לבחור בחיים, לבחור בטוב. זה נוגע גם לבלעם שנחשב לנביא אומות העולם, איש שזכה, למרות שאינו מעם ישראל, בחסד הנבואה. יש הערכה אליו במקורות היהודיים על היותו נביא. אך מתברר שגם הוא כמי שזכה לחסד האל, חייב לבחור בין טוב לרע.
בלעם נקרא לקלל את עם ישראל, אך מתברר שהשליטה במילים שמוּרה לאל. האל ברא את העולם במאמר פיו, והוא גם משנה את מאמר פיו של בלעם מקללה לברכה. בלעם רוצה לעשות רע כדי לשרת את המלך. בלק הוא המלך המחפש את רעת העם היהודי, אך מזימתו לא מתגשמת.
דיאלקטיקה: "מצווה הבאה בעבירה" מתקיימת כאן דיאלקטיקה שקשה לנו בני אנוש להבין: כשאנו מתבוננים בסדר הדורות, הצאצאית של המלך בלק היא רות המואביה. ממנה יוצא נצר חשוב: דוד מלך ישראל, ולעתיד ייצא ממנה מלך המשיח. קשה לעכל מסורת זו המופיעה במקורות היהודיים. המוח היהודי מסרב להאמין, שמבלק הרשע יוצאת רות, וממנה ייצא מלך המשיח.
ש"י עגנון היה מוּדע למתח הדיאלקטי הזה. לא במקרה, הוא מכנה את הכלב ברומן "תמול שלשום" בשם "בלק". וזה בכוונת מכוון: בלק הוא הגיבור המִשני, והגיבור הראשי הוא יצחק קוּמֶר, בן העלייה השנייה. קומר מתגלה כאדם קרוע שאינו בוחר את זהותו. כשהוא ביפו הוא חילוני, כשהוא עולה לירושלים הוא מתחבר לחרדים ונושא את בִּתו של פייביש ראש קנאֵי ירושלים. סופו של קוּמר, שהכלב בּלק נושך אותו למוות: אותו כלב שקוּמר כתב על בשרו את המלים "כלב משוגע", נושך אותו למוות במאה שערים בַּ"ישיבה הגדולה".
בלק ובלעם נמשלו לשני כלבים מתברר שעגנון היה מודע למדרשים על בלק ובלעם, וּבחר בַּשם בּלק, כשם צופן סוד. במדרש במסכת סנהדרין ק"ה ע"א מוסבר שיתוף הפעולה בין בלק ובלעם כהתחברות של שני כלבים:
"וַיֵלכו זקני מואב וזקני מדין" (במדבר כב, ז) - תנא: מדיין ומואב לא היה להם שלום מעולם, מָשל לשני כלבים שהיו בעֵדר והיו צהובּים זה לזה. בא זאב על האֶחד. אמר האחר, אם איני עוזרו היום (הזאב) הורג אותו. ולמחר בא עלַיי. הלכו שניהם והרגו (את) הזאב.
במדרש הם חובְרים יחד, וכאן הכוונה שגם בלק ובלעם מאיימים לחבור יחד נגד העם היהודי.
באופן דיאלקטי, יש השגחה נסתרת המכַוונת את הדברים שדווקא מן הרע יוצא הטוב, וממעמקי הטומאה ייגלה מלך המשיח, על-פי הרעיון שהִתווה בזמנו פרופ' גרשום שלום: "מצווה הבאה בעבירה". קוּמר ביצירה מבטא את ההתגלמות של האדם הנע בין הרע לטוב, בין הטמא לטהור והוא נענש.
הסוד הוא שמתוך בלק ייצא מלך המשיח אנו שקראנו ולמדנו את מגילת רות יודעים את עָרמת ההיסטוריה ואת יַד ההשגחה. והסוד המדהים ביותר ביצירה זו הוא שרות המואביה הייתה צאצאית של בלק. במסכת סנהדרין ק"ה ע"ב נאמר: "בשכר מ"ב קורבנות שהִקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות. ואמר ר'
יוסי בר חנינא, רות בת בנו של מלך מואב הייתה". מתברר שיש גם שָׂכר לרע, אם הוא עושה מעשׂה טוב.
מתוך הגֵנים של בלק מלך מואב שאִיים על העם היהודי, משם ייגָלה בעתיד האיש שיקים את ירושלים, ומאותו חוטֶר ייצֵא אלינו ביום מן הימים מלך המשיח. זה השיעור שפרשת בלק לימדה אותנו בסופה של שנת הלימודים. שנת הלימודים היא לא רק לתלמידים, אלא לכולנו.
כמאמר ישעיהו הנביא בנבואה על מלך המשיח שייגלה בעתיד: "ויָצָא חוטר מִגזע ישי, ונֵצר מִשורשיו יִפרֶה". זהו סודה של פרשת בלק, וגם לאחר שפענחנו את הסוד, הוא עדיין סוד.
הכתיבה של המשורר נשענת על הסוד. הנה השיר שלי "סוד" מתוך ספר שיריי "משורר של חצות", 2010:
סוד/
בלפור חקק לֹא פַּעַם זוֹכֶה אֲנִי לְגִלּוּי סוֹד
אוֹתִיּוֹת כֹּה צְלוּלוֹת וּמַפְתִּיעוֹת:
אוֹתִיּוֹת רוּחָנִיּוֹת חֲקוּקוֹת בַּנֶּפֶשׁ
נוֹשְׂאוֹת אוֹתִי אֶל זְמַן הַפְּלָאוֹת.
