וכך, ממשרדו של גדעון סער נטען שההצעה של גנץ לא הומצאה לו. בתגובה לכך טען גנץ שההצעה דווקא כן הומצאה לסער והיה זה בשעה 16:46. מר גנץ הנכבד, תלמד לפעם הבאה: המצאת מסמכים לא מבצעים בהדבקה על דלת וגם לא לקטין שנמצא במקרה בבית. המצאת מסמכים מבצעים באמצעות שליח על קטנוע, שגובה בתוך העיר 70 ש"ח פלוס מע"מ. ומקבל חותמת "נתקבל". מכל מקום, לשמע טענתו של גנץ שהמציא את המסמכים, דילג משרדו של גדעון סער לטענה חלופית והעמיד את גנץ על דברים שעיקרם בכך שגנץ נהג שלא על-פי הפרוצדורה ובכך הוא הפגין חוסר מקצועיות. לא להאמין: חילופי הדברים לעיל מעוררים ניחוח חריף, שהמדובר בקטטה בין עורכי דין בעיירה קטנה, ולא בתכתובת בין שרי ממשלה בכירים בעניין העומד ברומו של עולם בדמות ועדת חקירה בפרשת הצוללות - עניין שהוא כאמור לעיל בנפשו של מייסד הממשלה יאיר לפיד. אבל גם ראש הממשלה נפתלי בנט מזלזל באופן מופגן בעניין כשבפיו שתי טענות ממשפחת התירוצים: התירוץ הראשון פרוצדוראלי בעליל - הצוללות לא נמצאות בהסכמים הקואליציוניים, והתירוץ השני מדהים בעליל: בנט מעביר את המסר שמפלגתו "מתנגדת לתרבות של ועדות חקירה". עיננו הרואות: שר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, שייסד את הממשלה, רואה בהקמת ועדת חקירה לצוללות דבר שהוא בנפשו - באשר מדובר בפרשה ביטחונית שהיא לדבריו "ללא ספק פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה... שתמשיך לרחף מעלינו עד שנגיע לחקר האמת שלה". והנה, הקמת ועדת חקירה לצוללות - גורלה להתנפץ אל הקיר מטעמי פרוצדורה ועקב התנגדותו של בנט "לתרבות של ועדות חקירה". וכך לפיד, שקבל מרה על השלטון הקודם שמוסס את החקירה, נאלץ לחזות כיצד חבריו - אנשי ששת המנדטים שהוא נושא על גבו - הם אלה שעכשיו ממוססים לו את החקירה ומקצצים בכנפי ציפור הנפש שלו בתירוצים נכלוליים. יאיר לפיד הנכבד: הטפטוף שאתה חש על ראשך - איננו גשם.