בשבוע האחרון מלאו 30 למותו המסתורי של קצין המודיעין שנחשד בעבירות על ביטחון המדינה ונמצא מת בכלאו בנסיבות לא ברורות. רב הנסתר על הנגלה. ספק רב אם נגלה אי-פעם את מלוא התמונה. "בחורינו המצוינים" במערכות המודיעין האזרחיות והצבאיות אוהבים לשמור על חיסיון גם אחרי עשרות שנים. בעיקר דברים שלא מוציאים אותם במיטבם, על דרך ההמעטה.
שני דברים שכן פורסמו משכו את תשומת ליבי. האחד הוא שבהליך גישור התביעה דרשה עונש חמור של שנות מאסר ארוכות והשני שהוא אולץ להיעזר בסניגור מתוך המערכת הצבאית. העונש על פניו נראה חמור כאשר לאור מה שפרסם הצבא. הוא לא הואשם בריגול או במגע עם סוכן זר, וכמשתמע לא העביר שום דבר סודי לצדדים שלישיים. לשם השוואה, בסוף שנות ה-90 הואשם איש מוסד ותיק בכך שבמשך שנים רבות העביר מידע כוזב, מפיו של גנרל סורי, כביכול, ולטענת המערכת המידע הכוזב הזה כמעט הביא למלחמה עם סוריה (!) הוא נשפט ל-5 שנות מאסר ולמיטב ידיעתי שוחרר בשליש. די נדיר כשמדובר בעבירות ביטחוניות.
הדרישה לקבלת סניגור מתוך המערכת חמורה יותר. יש במדינה כמה וכמה עורכי דין שהסיווג הביטחוני שלהם אינו נופל מזה של הרמטכ"ל ושר הביטחון. לפי הידוע משפחתו של הקצין די מבוססת וידה הייתה משגת עורך דין ראוי בעיקר כשמדובר בהאשמות חמורות כאלה. הצורך בעורך דין עצמאי ולא תלוי עולה במיוחד לאור העובדה שהמערכת טוענת שהקצין הודה בלפחות חלק מהאישומים נגדו. איני יכול לפרט אך במקרים בהם נתקלתי המערכת הוציאה מאנשים שעבדו עבורה הודאות בדרכים ספק חוקיות ולבטח מגונות ופסולות. למשל, אם אומרים לאדם שהוא חייב להפליל את עצמו כי הוא מחויב למערכת ו/או יוצרים לו מיצג שלכאורה מדובר בתחקיר פנימי בלבד ואז משתמשים במה שמסר כדי להפליל אותו ובעצם למנוע את הצורך בניהול משפט מלא. זאת תוך פגיעה אנושה בזכות להימנע מהפללה שנתונה לכל עבריין פשוט.
במקרה שכן פורסם, זה של תת-אלוף לשעבר רמי דותן המנוח, שבשורה התחתונה דובר על מעילה. מרגיזה אבל מעילה פשוטה. גם אם קראו לזה שוחד. כדי למנוע משפט שבו עלולים להתגלות דברים מביכים על חיל-האוויר, השאירו אותו בבית החולים ככל הנראה למעלה מהדרוש לצורך רפואי, הפגישו אותו עם זוגתו, צילמו אותו מעביר לה פתק ואז העמידו אותו בפני הברירה להודות או שיעמידו לדין את בת זוגו. ואם זה מזכיר למישהו את תיקי האלפים בהקשר של העד ניר חפץ והנאשמים בני משפחת אלוביץ, רק אזכיר שהמפכ"ל בזמן ההוא הגיע מהשב"כ...
עורכי דין אמונים לתת את השירות המירבי והטוב ביותר האפשרי ללקוחותיהם ואני בטוח שרובנו ככולנו נוהגים כך. אבל כולנו בני אנוש, ולעניות דעתי עלול להיווצר קושי פסיכולוגי מסוים גם אם בתת-מודע, להתעמת עם מערכת שאתה חלק ממנה או שיצאת ממנה בעניינים הרגישים ביותר.
אם המערכת רוצה בטובתך, היא תספק לך עורך דין שיצא ממנה ויעזור לך - כמו במקרה של הסוכן אבישי רביב, שאכן זוכה. אבל אם המערכת "מתהפכת" עליך, עצתי היא לעמוד על ייצוג משפטי של סניגור שרחוק מהמערכת ת"ק פרסה.
מניסיון העבר, קשה מאוד בארץ כמו שלנו שבה כולם מכירים את כולם, לקיים חקירה אובייקטיבית בלתי תלויה, אבל צריך לשאוף לכך ככך האפשר. וצריך לבחון, גם בלי קשר למקרה הנוכחי, את שיטות החקירה שמפעילים במערכות המודיעין השונות, כלפי אנשים שעבדו בשירותה.
