פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, בוחן במאמרו "אינטרס מדומה"
1 את עמדת "הליכוד" בשאלת "חוק האזרחות"
2 ומגיע למסקנה המתבקשת גם אינסטינקטיבית, שמפלגה זו נקלעה למשבר תנועתי חמור בהשפעת הרוחות הרעות האופפות את העומד בראשה המודח. העמדות של פרידמן הן בין הסבירות שאני מכיר במערכת המשפטית הישראלית בסוגיות מעורבות של משפט וביטחון לאומי.
3 מטרות הביטחון הלאומי הן בין היתר שימור ביטחון הפנים והחוץ, שימור האיזון התרבותי, הדתי והכללי באוכלוסיית המדינה - אזרחים ותושבים גם יחד - ובמקרה של ישראל גם שימור העקרון הציוני במדינת הלאום של העם היהודי - בלעדיות "חוק השבות" לעם היהודי.
העובדה שהכול רואים זכות וחובה לעצמם לעסוק בדיסציפלינה שלרוב אינם בקיאים בה, היא בעיה שגורמת או מאיימת לגרום למדינה נזק חמור. חרף היות ישראל מדינה ריבונית, גורמי חוץ וסייענים שוטים שלהם מבית - יהודים ולא יהודים - מדינות ואירגונים לא-מדינתיים, ידידים ויריבים - סבורים שבסמכותם להכתיב למדינה מה מותר לה לעשות בתוך ביתה פנימה ואף לנסות ולאכוף זאת עליה בעוד הם אינם מוכנים לקבל תכתיב דומה כשהעניין נוגע להם.
הסבריו של פרידמן מתמקדים בהיבטים המשפטיים אבל חסרים לפחות חלק משיקולי הביטחון הרחבים יותר, כגון: מאזן אוכלוסין פנימי דינמי, פיזור האוכלוסייה, הומוגניות אנושית כללית
4 המחזקת את מרכיב הזהות וההזדהות בתוך האוכלוסייה ובינה לבין הארגון המדינתי ותחושת הביטחון וההזדהות שבין האזרח למדינתו.
כאשר מרבית העם היהודי חיה עדיין מחוץ למדינת ישראל בעלת הממדים הגאוגרפיים המצומצמים והאוכלוסייה המגוונת וההטרוגנית, הצורך להציע לכול יהודי באשר הוא מקלט מדיני בישראל, מהווה ערך לאומי אסטרטגי מהמעלה הראשונה גם אם לשם כך יש להגביל - בכל דרך - הגירת או זליגת זרים פנימה. את הדיון בסוגיות אלה צריכים לנהל אזרחי ישראל אשר להם הזכות הבלעדית להצביע ולהכריע. בהתנהלות הנוכחית של "הליכוד" מושלכים שיקולים אלה לקרן זווית בזכות החתירה האובססיבית לשלטון והנקמנות הפרטית של נתניהו. מפלגה שזהו סדר העדיפות המעשי שלה, איננה מפלגה ימנית אמיתית ובוודאי שאינה מתאימה להיות ליבת הגוש הלאומי של ישראל. לשימור המציאות הפנימית הבסיסית, מצטרפות שאלות-יסוד נוספות החל מהגבולות הלאומיים וזיקתם לביטחון הלאומי ועד לאיכות החיים ושימורה - כולם משתנים (Variables) במאזן הביטחון הלאומי הקיומי.
5
בכל מדינה נורמלית וחפצת-חיים, מהווים חוקי-הגירה המושתתים בראש וראשונה על הדמוגרפיה הלאומית ולאחר מכן על רזרבות מרחב החיים המתכלה - בעיקר קרקע ומים -יסוד למדיניות לאומית ולתהליכי שימור של תמהיל האוכלוסייה. הפרה מתמשכת של האיזון הדמוגרפי במדינה, שקולה כנגד "הזמנה" וודאית להיווצרות אנרכיה אזרחית והתפוררות חברתית.
הספרות המקצועית מלמדת שהתערות הדור השלישי של מהגרים, מחוללת בכל מדינה שינויים במערכות החיים האזרחיות החל בשילוב תרבויות של מקורות המוצא ועד לעמדות בצמרת הממשל, הכלכלה וחוגי האליטה.
כאשר אוכלוסייה נכנסת חותרת להתערות ומעורבות ואין בה מאפיין מוצאי מובהק, כגון: לאום, תרבות, דת, גזע, נרטיב אידאולוגי או חברתי אחר המבדלים אותם מהרוב הילידי, (או כפי שמכונה הדבר בארה"ב: התבוללותם או היטמעותם ברוב המקומי חלקה וטבעית), עוברת קליטתם ללא קשיים מיוחדים והחל מהדור הרביעי הופכים הם לחלק אינטגרלי מכלל האוכלוסייה. אולם אם האוכלוסייה המהגרת מתאפיינת במרכיב מבדל מרכזי, ובעיקר אם היא מתמידה לקיימו ולהבליטו כגורם מבדל, או בדומה לאיסלאם האימפריאלי מנסה למנפו על-מנת להגיע להגמוניה כוללת, קטן מאוד הסיכוי לשקט חברתי וגדלה הסבירות לפילוגים, מאבקים אלימים ועימותים בין-קהילתיים משמעותיים. קרע בין אוכלוסיות לעומתיות, גורם חבלה עמוקה בלכידות החברתית ופוגע בביטחון הלאומי.
6 במדינה כישראל שבה אוכלוסייה מוסלמית משמעותית בעלת אזרחות ישראלית החיה באזור מוסלמי נרחב שלפחות חלקו פונדמנטליסטי ותוקפני, יש לשימור המאזן הפנימי חשיבות מיוחדת. מכאן נובע שמדיניות "הליכוד" בראשות נתניהו בשאלת חוק האזרחות, חסרת-אחריות היא ומסוכנת.
7 "חוק אזרחות" ו"חוק השבות" מנוסחים כחלק ממדיניות הביטחון הלאומי בתחום ההגירה ושימור הסולידריות וחשיבותם עצומה.
לא חלה על ישראל שום חובה לנהל מדיניות ביטחון לאומי שעולה בקנה אחד עם השקפות עולם מסוכנות לביטחונה ולקיומה. לכל מדינה ריבונית תנאיה המיוחדים ושיקוליה נגזרים מהם. הבעיה בישראל איננה פוליטית-זמנית; היא עקרונית ותקפה לאורך-זמן. חובה על הממשלה הנוכחית לסגור את כל הפרצות הקיימות ב"חוק האזרחות", "חוק הלאום", "חוקי הגיור" ("מיהו יהודי") וחוקים משיקים להם (איחוד משפחות וכו') בהתאמה עם שיקולי הביטחון הלאומי, להציג זאת בפני אזרחי ישראל ולהביא את הדברים גם לידיעת יהדות העולם. את כללי המשחק המעודכנים יש להפעיל ללא היסוס, ללא חריגים ובנחישות. שבירת הרצף הלוגי של המעשה השלם טומנת בחובה אסון לאומי עתידי, גם אם איננו יודעים עתה לתאר בדיוק היכן יתחיל ומתי וכיצד יתפתח.