שוחחתי הבוקר באתר של אורלי וגיא מרוז בפייסבוק עם מי שעמד שנים רבות בראש הוועדה לאנרגיה אטומית והפך בה לדמות מעין מיתולוגית, הלא הוא גדעון פרנק. מכלל רבבות ראיונות שערכתי בחיי אפשר לומר כי זה של היום הוא מהחשובים ביותר. משכילים ובעלי עניין כתבו בתגובה כי סוף-סוף הבינו לאשורו את הנזק שגרמה מדיניותו של בנימין נתניהו, כיום ח"כ ממורמר, אשר החרים את ההידברות עם ארצות הברית בסוגיה קשה זו.
לפי פרנק, בסגנונו המדויק והמתון, ביבי גרם לכשל אחר כשל. פרנק זהיר ומרוסן בדבריו, ונזהר אפילו מלומר את המובן מאליו כי ביבי השפיע על דונלד טראמפ להפוך מצב רע לגרוע כאשר ביטל את ההסכם עם אירן, וטעה גם עתה כאשר שלל מגע עם האמריקנים שתחת ג'ו ביידן אשר חידש את הדיונים לשיקומו. לא בכל יום אני מנצל במה זו להמליץ על ראיון שקיימתי. היום אני עושה זאת.
כבמאמר מדעי אני מוסיף תקציר: "על שלושה פשעי ביבי ועל ארבעה לא אשיבנו", כמאמר הנביא, הפעם לא פשעים פליליים אלא ערכיים:
- טעות חמורה לחדול מהשיחות עם ברק אובמה (אני מוסיף: כחלק מתמיכתו ברפובליקנים להדחת הנשיא מהמפלגה הדמוקרטית, שגיאה היסטורית).
- הנאום היהיר בקונגרס האמריקני, שנעשה תוך עקיפת הנשיא (אני מוסיף: ונזק חמור ליחסינו עם המפלגה הדמוקרטית לשנים רבות, אם הוא בכלל ניתן לתיקון).
- ביטול ההסכם עם אירן על-ידי טראמפ (ואני מוסיף מה שפרנק נזהר בו: בהשראת ביבי).
- ההוראה לא להידבר עם האמריקנים למרות שביידן חידש את המשא-ומתן עימם. שורה של אישים נכבדים העירו על המשגה. דן מרידור כתב על כך מאמר בהארץ. לאחר מכן חתמו אהרן זאבי-פרקש, אלי לויטה ופרנק על מכתב שקרא לממשלה לחדש את ההידברות. הייתה הבוקר אנחת רווחה בפיו של פרנק כאשר במהלך הראיון הזכרנו כי התיקון האסטרטגי הראשון והחשוב של הממשלה החדשה בראשותו של נפתלי בנט הוא בחידוש ההידברות עם ארצות הברית, שאוזנה תמיד כרויה לטיעונים הגיוניים גם אם אינה מקבלת את עמדת בני בריתה.
אפשר לסמוך על ראובן (רובי) ריבלין שהוא מסביר בבית הלבן כראוי את עמדת הממשלה החדשה הרואה סכנה בהסכם עם אירן. לרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי היו שיחות מרשימות בוושינגטון, זה ידוע לי. יאיר לפיד חידש את ההידברות עם עמיתו האמריקני אנטוני בלינקן בנדון. אולי זה מאוחר מדי, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא.
יצאתי מן הראיון עם הרעיון שאפשר אולי להעלות חיוך של תקווה על השפתיים לאחר החושך והצל שהטיל ביבי על היחסים עם האמריקנים בנושא האירני מאז 2013. גם משהו אישי: אני גאה שביבי חדל לשוחח עמי לאחר שנזף בי מדוע אני מסתייג מנאומו בקונגרס האמריקני, שאורגן מאחורי גבו של הנשיא אובמה. ובוודאי מפני שהעזתי לעשות זאת בישראל היום, 2015.
