מה עובר על חברי האופוזיציה וחברי הקואליציה בפרלמנט הישראלי בשבועות האחרונים? כל אחד עושה את עבודתו וכך אכן ראוי, ברם, נדמה כי ההשחתה המוסרית וגובה הדציבלים מחרישי אוזניים יותר ממטרדים ומסמנים דרך להקצנה נוספת ומסוכנת בשיח הישראלי. בכל כנסת בולטים החברים הקיצונים, אשר קולם נשמע תדיר והאידאולוגיה שלהם היא פרובוקציה, גסות רוח, התלהמות מילולית, גימיקים, פיקנטיות וצהוב עולה.
כאשר מתוך מאה ועשרים חברי כנסת בלטו חמישה עד עשרה תאבי פרסום, גם שלילי, המצב היה נסבל, אך כאשר גושים שלמים של עשרות ח"כים, שרים, סגני שרים מתגוששים בזירת בוץ טובעני יום אחר יום, גם אם הדברים בוקעים מדם ליבם, כאשר ההתלהמות צורחת עצמה, מילים קשות מוטלות ברוגטקות של זעם בלתי נשלט, המצב מטריד מאוד, מדאיג ובעיקר מסוכן מאחר שסופו מי ישורנו. ההידרדרות נמצאת בעיצומה. אנשי ציבור ערכיים, אידאולוגים, אנשים ממלכתיים נשמעים צורחים עם קצף על השפתיים בוועדות הכנסת, במליאה, משנים תוך כדי הרגע את השיח, משנים את אופיים מנאום לנאום מהערה להערה, מהאשמה להאשמה.
בכנסת ישראל דהיום המציאות יותר ממדאיגה. מציאות בה השחור היה ללבן, הימין היה לשמאל, האמת לשקר, הגבולות היטשטשו, הערכים אופסנו וננעלו עמוק עמוק במחסן הגרוטאות, המפתח נזרק לנילוס, הצפרדעים נבלעות אחת אחר השנייה ואין שובע. בכנסת ישראל יש אופוזיציה וקואליציה וזו נשמת אפו של משטר דמוקרטי. לדון, לחלוק, להתווכח, לא להסכים, להיאבק על הדעות, האמונות והערכים. אך אין היתר לאף אחד להשפיל, להכפיש, לפגוע, לבצע רצח אופי אל מול האומה בשידור חי. אין רשות להפוך את האמת לשקר ואת השקר לאמת, אין מקום לגריסת הערכים במכונות הזעם והשנאה. כשהיו אלה עשבים שוטים, זניחים, בשולי הערוגה, יכולנו להתמודד עם הטפל אך משהשיח האלים הבריוני והכוזב הופך לשיח לגיטימי, בזאת חובה להיאבק ובכל העוצמה.
כשעומד ח"כ המוכר כג'נטלמן, אדיב, אידאולוג, ממלכתי ונעים הליכות, והופך פתע למישהו אחר על בימת הכנסת, צורח האשמות מעליבות, משגר כינויים פוגעניים ומשפילים, אתה עומד תוהה מה אירע לזה האיש הנעים והאדיב. היאך התארכו ניבי שיניו, מצחו התקמט, גרונו ניחר, זיעה ניגרת על עורפו, ידיו מונפות וקצף בזווית פיו. מה אירע לו שהיה בין רגע לבריון לבוש בחליפה, זורק מאחוריו את הממלכתיות, לובש ופושט צורה.
הגיעה העת לעצור את המגמה המסוכנת המדרדרת אותנו לעברי פי פחת. נבחרי הציבור מכל חלקי הבית חייבים להפסיק את התגוששות הבוץ הזו. עיני הציבור נשואות אל בית הנבחרים והמראות היוצאים משם הם קשים, מטרידים. תמיד צמחו עשבים שוטים בערוגת הכנסת אלא שהפעם נדמה כי הפרחים המוגנים הבודדים שנותרו בערוגה הם היוצאים מן הכלל אשר אינו מעיד על הכלל. היאבקו על הערכים, על האידאולוגיה על האמונות, אך שמרו על הכבוד הבסיסי, אתם נבחרי הציבור. מכם יראו וכן יעשו.
