אנו נמצאים בעיצומו של חודש אב. מיד אחרי האבל על חורבן הבית בתשעה באב, אנו חוגגים את טו באב, שבו בנות ישראל יצאו לחולל בכרמים, כדי לצוד חתן ולהקים בית נאמן בישראל. השאלה היא מה הקשר בין ט' באב לט"ו באב, ומה הפשר של המהפך הדרמטי מאבל לשמחה?
בעזרת החונן דעת נראה לי שקיים קשר הדוק בין חורבן הבית לבניית בית חדש בישראל על אדני הטהרה. אם בית המקדש הראשון נחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, באה בניית בית טהור בישראל, שיסודו בצניעות, לתקן עבירות חמורות אלה. ואם בית שני נחרב בגלל שנאת חינם - התא המשפחתי ייבנה בצנעת חינם. כי זה חינם (מלשון חן) של בעל ואישה הבונים את ביתם על יסודות הצניעות, הקדושה והטהרה.
גם אחרי חורבן הבית ניתן לבנות את הבית הפרטי שלנו שיהיה משכן השכינה. בני זוג שזכו, כדברי חז"ל - שכינה ביניהם". אישה צנועה, כפי שראינו, היא מלכה וכוהנת גדולה בביתה ובפנימיותה. היא צועדת בגאון ובנחישות נגד השעבוד וההתמכרות לאופנות המערב הזרות ונגד זרמי המתירנות העכורה השוטפת את העולם. אישה, הלבושה בצניעות ושומרת על טהרת הבית, היא אור גדול לעצמה, למשפחתה, לסביבתה, לעמנו היהודי ולכל הגויים. אישה צנועה, השומרת על מקדשה הפרטי, סוללת את הדרך לגאולה הכללית השלימה. ואכן, כך התפייט משורר הפיוט הנפלא 'לכה דודי, המושר בליל שבת, רבי שלמה אלקבץ:
"התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי, על יד בן ישי בית הלחמי, קרבה אל נפשי גאלה".
בת ישראל יקרה, כשאת לובשת צנוע, את לובשת ומקרינה מלכות (זוכרת? "ותלבש אסתר מלכות"), ומקרבת את הגאולה. אבל יש לך גם טיפ אישי: כשאת מרגישה "עפר", בדיכאון ובדימוי עצמי נמוך, המתכון להתרוממות, לשמחה, ולגאולת הנפש הנחותה היא הצניעות! הצניעות היא מתכון לגאולת הפרט והכלל.
הריקוד הקדוש אך לחז"ל יש חדשות בשבילנו. בנות ישראל חוללו לא רק בטו באב - גימטריא טוב אב - אלא גם ביום הקדוש ביותר בשנה - ביום הכיפורים! כי לבנות בית בישראל, בצניעות ובטהרה, הוא קודש הקודשים. ואין כמו יום הכיפורים לסמל את מהות הקדושה. מה הפלא שבנות ישראל המחוללות, החסודות והצנועות, לבשו כולן פעמיים בשנה - בשוויון מלא - תלבושת אחידה שכולה לבן, צבע המסמל טוהר.
הקמת בית נאמן וטהור בישראל הוא הבניין הפרטי והמשפחתי שלך, המניח גם נדבך לבניין הלאומי שלנו. בדיוק כך מסתיים שיר ההלל לאשת חיל המושר בכל ליל שבת לכבודה: "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל". יופי חיצוני הוא אשליית יופי.
יופי אמיתי הוא יופי פנימי, הנובע מיראת ה', מצניעות וממעשיה הטובים של האישה. הצניעות היא מהות בת ישראל. האופי שלה הוא היופי, המקנה לה את שיבחה. ועל כן, "תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה". מעשיה הם שיר ההלל שלה.
בת מלך יקרה,
הצניעות היא חיינו. צניעות זו שמחה. צניעות זו חסינות!
הכסות היא כיפת הברזל שלנו.
זכרי: הצניעות היא הפנים היפות של בנות ישראל, הגילוי הפנימי שלך הוא דרך הכיסוי.
הצניעות היא חלון הראווה שלך המקרין על סביבתך.
צניעות. זה כל ההבדל.
שבת שלום וגאולה שלימה!
