מולדת משותפת - פתרון יצירתי לסכסוך

קונפדרציות לא מחזיקות מעמד. זאת כנראה הסיבה שמלך ירדן ושליטי פלשתין לא מאמצים את ההצעה להקים קונפדרציה ירדנית-פלשתינית. אפילו מדינה פלשתינית אחת לא מחזיקה מעמד ויש לנו כבר 4, כשעדיין לא הוקמה מדינה אחת של ממש - ירדן שבה 80% פלשתינים, רצועת עזה שבה שולט החמאס, הרשות שבה שולט הפתח (איזה פתח בדיוק?), וישראל שאחרי זכות השיבה כמצוות כל כוחות "הקידמה" - BDS, אבו מאזן מכחיש השואה, המצע של המשותפת, רבים מאושיות השמאל הנאור בישראל ובעולם - תהפוך לפלשתינית עם רוב ערבי. להלן רשימה חלקית של הקונפדרציות שכשלו - האימפריה הרומית הקדושה (אם כי דה יורה היא הייתה קיימת מ-800 עד 1804), דנמרק-נורווגיה, הקונפדרציה הגרמנית, שבדיה-נורווגיה, מדינות הקונפדרציה של דרום ארה"ב בעת מלחמת האזרחים, מצרים-סודן (אני עוד זוכר איך בתום כל סרט בקהיר היה מושמע ההמנון וואל סודן וואל מאסר וואל מאסר וואל סודן), עירק-ירדן, מצרים-סוריה-צפון תימן, מצרים-סוריה-לוב (מה קורה עם המצרים האלה בכוח הם רוצים להתאחד עם כולם...), סרביה-מונטנגרו ו... קונפדרציה הלווטיקה. הקונפדרציה ההלבטית - שווייץ - היא היחידה ששרדה וקשה לחשוב שקונפדרציה ירדנית-פלשתינית תשרוד, אם כי עקרונית זהו שילוב נהדר - משטר מתון של מלך ירדן ולא מתלהם ואלים כרשות וחמאסטן, מסה קריטית לקיום מדינה ולא בנטוסטנים כפי שהציעו בתוכנית החלוקה של 1947, כל תוכניות השלום אחרי 1967 (עם ירושלים מחולקת, גושי התיישבות וכדומה), מוצא לים התיכון (עם מנהרה שתחבר את הגדה לרצועה באורך דומה למנהרה מתחת התעלה בין צרפת ואנגליה), ושטח גדול בו ניתן יהיה לקבץ חזרה את כל הפליטים במקום בעזה ורמאללה. לפני מלחמת ששת הימים הייתה הגירה דומה מהגדה המערבית למזרחית. לכאורה, זהו הפתרון האידאלי לסכסוך. יש רק אי-אלה בעיות "בקטנה" - מלך ירדן כל כך שמח להיפטר מהגיבנת הפלשתינית שהדבר האחרון שהוא צריך זה להתעסק עם הפתח והחמאס. איך תחולק הריבונות בגדה בין הישובים הישראלים שישארו על-כנם כמו בתוכנית טראמפ לבין הריבונות של הפדרציה. לא יעלה על הדעת פינוי של ישובים בגלל ההוצאה האדירה של מאות מיליארדים לפיצוי המתנחלים, בגלל כישלון הפינוי של אלפים בודדים בהינתקות, בגלל שהגדה היא לא שטח כבוש (ירדן ויתרה עליו). זאת היא המולדת שלנו לא פחות מחיפה ותל אביב, יש חצי מיליון שגרים מעבר לקו הירוק. הגדה ועזה יהיו מפורזות. רק במסגרת שלטון משותף של ישראל עם הקונפדרציה על הגדה תיפתר הבעיה. לכן הצעתי שהאיחוד האירופי יציע לישראל וירדן-פלשתין להצטרף לאיחוד כחברות, עם גבולות פתוחים, הערבים יוכלו לעבוד בכל ארצות האיחוד, ויינתן סיוע מסיבי לקונפדרציה ולקליטת הפליטים. זה גם ישתלם לאיחוד - כי לישראל יש מה לתרום לאיחוד בהיי-טק למשל לא פחות ממה שהם יתרמו לנו. האיחוד יקבלו כוח עבודה זול ומיומן כי הפלשתינים הרבה יותר משכילים מרוב המהגרים שמציפים את האיחוד בצורה לגלית או לא. אם יעקרו את נושא הטרור זה עשוי להיות פתרון אידיאלי לישראל, לירדן, לפלשתינים ולאיחוד האירופי. תהיה רק בעיה קטנה - לאיפה תנותב השנאה לישראל וליהודים של ה-BDS, של מנהיגי הפתח והחמאס, האו"ם, האג, אונסקו, אבירי זכויות האזרח, השמאל הרדיקלי, סנטורים ומנהיגים אירופים והאינטליגנציה באקדמיה, ולמי יחולקו פרסים בקאן.

מה החידוש?

הכל טוב ויפה, אבל חסרה הנשמה מהתוכנית. לפלשתינים יש שאיפות לכל שטחי ארץ ישראל - ירדן, ישראל, הגדה ועזה (האיסלאם הרדיקלי ואירן, בני בריתם, רוצים לכבוש חזרה את ספרד ואירופה ולהחריב את השטן הגדול ארה"ב, אבל זה סיפור אחר). מאידך תנועת ארץ ישראל השלמה, חרות, המשיחיים וחוגים רבים בישראל רוצים ארץ ישראל "שלמה" מהים עד הירדן, ואם אפשר שתי גדות לירדן, זאת שלנו זאת גם כן, כמו בימי התנ"ך, כמו בהצהרת בלפור, כמו במנדט הבריטי הראשוני. זהו לב הסכסוך - שני עמים רוצים את אותה רצועת ארץ וכל פשרה עולה על מוקשים, כי היא לא בת-קיימא. לצד הפתרונות המדיניים והכלכליים יש למצוא פתרון אידיאולוגי. הפתרון המוצע הוא להקים CONPATRIA - מולדת משותפת. לא קיימת עדיין ישות כזאת, הכוונה לא בקונפדרציה שהיא מדינית, לא באיחוד כלכלי כמו האיחוד האירופי, ובוודאי לא פדרציה כמו ארה"ב. הקונפאטריה תהיה ישות הצהרתית של ירדן-פלשתין וישראל שיכריזו כי שטחי ארץ ישראל כהגדרתנו ופלשתין כהגדרתם (נשמע מוכר, פלשתינה-א"י) הם המולדת המשותפת של העם היהודי והעם הפלשתיני. מה החידוש לעומת המנדט? המנדט נמסר רק ליהודים וערבים יוק, למרות שהם היוו את רוב האוכלוסייה. לעומת זאת השוני בהשוואה לארץ ישראל השלמה הוא בזאת שאנו מכירים כי א"י היא גם המולדת של הפלשתינים. אבל מאידך הפלשתינים מכירים בכך כי א"י היא גם מולדת היהודים, לא בגבולות 1947, 1948 או 1967, אלא בגבולות 1917 והתנ"ך. מבחינה מעשית תהיה לישות רק חשיבות דקלרטיבית, אך כל הסכסוך נסב על הצהרות - אל-אקצה בסכנה, שתי מדינות לשני עמים, ארץ ישראל השלמה, שתי גדות לירדן. הבעיות הכלכליות ייפתרו עם צירוף הקונפאטריה לאיחוד האירופי, הבעיות הביטחוניות ייפתרו על-ידי שלטון משותף בגדה שתהיה מפורזת כמו גם עזה שתהפוך סוף-סוף לסינגפור, אבל במסגרת האיחוד האירופי. לא צריך לשכנע את עבדאללה, את החמאס והפתח, את בנט וביבי. צריך לשכנע את העם הפלשתיני, העם היהודי, הקהילה הבינלאומית, שיצמח קונצנזוס מהשורשים לצמרת ולא שלום כפוי, כפי שאבירי השמאל רוצים, כפי שהקיצונים הערבים רוצים, כפי ששוחרי רעתנו וה-BDS חולמים. השלום יצמח מהעם, או כדברי שמעון בן שטח במחזה "מלחמת בני אור" של משה שמיר: "צדק אין מבקשים אותו. צדק אינו ניתן. צדק דרכו שהוא צומח. מקרקעו של עם, מאדם שסייע לחברו בשעת הדחק, מבית שנפתחה דלתו לאביון, מאדם שנהג חיבה באשתו, מבן שנהג כבוד באביו, מחבר שלא הונה את חברו. צדק כמוהו כחיטה וכשעורה. לא בארץ אחרת תמצאנו - אלא בארצך". זהו החזון שלי לפתרון הסכסוך, החוליה החסרה, הנשמה לחפצי החיים!