המלל התקשורתי הבלתי פוסק שחוקר ומנתח את החברה הישראלית לעדותיה השונות, נוטה לחבר סיווגים אתניים לסיווגים גאוגרפיים שאינם מקבילים ואפילו שגויים. מאמר זה מציג את הסיווג המקובל של המושגים השונים לכדי דיוק צורת השימוש בהם בשיח החברתי הישראלי.
הדיון הציבורי שנערך כיום באמצעי התקשורת, מקביל את החברה היהודית לחברה הערבית ומקבע בכך טעות, אשר נפוצה מאז שיבת היהודים לארץ ישראל בעת החדשה. הקבלה מוטעית זו, שהייתה אולי מקובלת בעבר בזמן שמרבית היהודים בישראל היו עולים, מהווה פרדוקס כיום, כשרובנו ילידי ישראל דור שני ושלישי. סיווג פרטים בקהילה כיהודים, מוסלמים נוצרים, דרוזים וכדומה, הינו סיווג לפי אמונה דתית. הסיווג כערבים לעומת זאת, הינו סיווג גאוגרפי אשר מתייחס לאנשים ילידי חצי האי ערב (חלק ביבשת אסיה), שאמנם הינם ברובם מוסלמים מסוגים שונים אך גם נוצרים, יהודים, זורואסטריים, דרוזים, יזידים ועוד
1. ערביות כסיווג לאומי הינה הרחבה של הסיווג הגאוגרפי, גם עבור תושבי מדינות שאינן מצויות בחצי האי ערב, אך שהינן מוסלמיות ושהשפה הרשמית שלהן היא ערבית. כדוגמת מצרים שהינה ממייסדות הליגה הערבית למרות שהיא מצויה ביבשת אפריקה.
בכל אופן, בדיון הנוכחי הצבת יהודים ציונים, כביכול, כנגד "ערבים" שבהשוואה זו הינם מוסלמים אנטי ציונים, אינה נכונה היות שהיא מכלילה גם קהילות ערביות בישראל
שאינן אנטי ציוניות כדוגמת דרוזים, צ'רקסיים וככל הנראה גם נוצרים ואף יהודים שמגדירים את עצמם כערבים (ילידי ארצות ערב כמשל).
הבלבול הגאוגרפי מחלחל גם להגדרת הזהות של קהילות יהודיות, שמקורן בצפון אפריקה כמזרחיות בעוד שהן מצויות מערבית לארץ ישראל שמהווה את נקודת הייחוס למיקום הקהילות היהודיות בניכר. גם על-פי הסיווג האיסלאמי צפון אפריקה היא הרי המערב "מגרב" (المغرب) לעומת המזרח "משריק" (مشرق) שכולל את הארצות בחצי האי הערבי. טעות זו מושרשת כל כך בהוויה הישראלית עד כדי קיבועה בתקנות בחירות רבני עיר, תשל"ה, המכלילה "יוצא תימן או בן עדות המזרח" כספרדים
2. הסיווג הדתי הבינרי של ספרדי או אשכנזי כפי שבא לידי ביטוי בתקנה לעיל, מקבע בחד תצרף של טעויות גאוגרפיות לכדי הכללה די מגוחכת. הקישור בין ספרד למזרח, בהקשר היהודי מחד מכליל ביהדות ספרד תפוצות שאין להן ולו קשר קלוש למגורשי ספרד (יהדות תימן כמשל) ומאידך מנפה ממנה את הקהילות שהיגרו למדינות באירופה כגון לצרפת, איטליה ואפילו לגרמניה ופולין
3. למעשה, מבחינה גאוגרפית גרידה, יליד העיר ורשה בפולין הוא בכ-2,400 ק"מ יותר מזרחי מיליד העיר רבאט שבמרוקו וייתכן שבמקור שניהם ספרדים כדוגמת בני משפחות, פישמן (מימון), אוזלוביץ (עוזיאל), פורטיס (חזק), רפפורט, פרענקעל, קצנלבוגן ואחרים שקיימו קהילות ספרדיות מפוארות בפולין עד שנטמעו ברוב האשכנזי במהלך המאה ה-17
4.
לסיכום, המאה ה-21 מסתמנת כתקופה שבה הצורך בדיוק מושגים הינו הכרחי בכל תחומי החיים וזאת יותר מבכל תקופה שקדמה לה. גם בדיון החברתי/לאומי/פוליטי/דתי יש להיות מדויקים עד כמה שאפשר על-מנת למנוע פגיעה בקהילות ופרטים שהכללתם כערבים, מזרחיים, ספרדים או בכל סיווג אתנוגרפי אחר אינו משקף את דעתם בנושאים אלו. דיוק השיח הישראלי יכול למנוע חיכוך וקיטוב חברתי תוך שימור הייחודיות האתנית של חלקי החברה הישראלית בצורה מכבדת. דיוק השיח נדרש גם בכדי למקד את הנושאים ולאפשר טיפול נקודתי ויעיל בבעיות החברתיות שהביאו אותנו עד הלום.
