מדינה של קנאים ומקושרים

אנחנו חיים במדינה של קנאים, של קיצוניים, משיחיים, ביביסטים, מנהיגות חרדית וערבית פאנאטית, מתנגדי כיבוש קנאים שמעודדים חרם וסאנקציות על המדינה שלהם אחרי שהם לא מצליחים להשפיע עליה בצורה דמוקרטית, משפטית ופוליטית, שלא לדבר על אירן, סוריה, קוריאה הצפונית, מנהיגים פופוליסטים ושאר קנאים. כבר כתבתי על כך אינספור מאמרים ופוסטים, לרבות מאמר שלם על השימוש הפתולוגי במונח "חד-משמעי". מאידך-גיסא, ציינתי את ספקנות האנוסים שלי בטרמינולוגיה של ירמיהו יובל ועל-פי ה-דנ"א והרקע שלי, כשהדבר היחידי שברור לי הוא ששום דבר לא ברור, לא חד-משמעי. התמונה מורכבת, אם כי יש לי בהחלט אידיאולוגיה. אמש ראיתי בשידור חי "עליהום" תקשורתי נגד שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, בניצוח קרן מרציאנו ועמית סגל, והיום אני רואה כתבת שער בידיעות עם כותרת ענק "כשהאמת יוצאת לאור", שבה שרית רוזנבלום מכנה את יפעת "כאחרונת מתנגדי החיסונים ההזויים". ומאידך מתי כספי לא משתף פעולה עם דיקטטורה ופשיזם בגלל התו הירוק. הוא שאמרתי, מדינה של קנאים משרית רוזנבלום, עבור דרך קרן מרציאנו ועד מתי כספי. במדינה שלנו לכל אחד יש אג'נדה וכל האחרים נאנדרטלים, מתנגדי חיסונים, פשיסטים ודיקטטורים. מה לעשות, ואני לא חושב כמו שרית רוזנבלום ש"האמת יוצאת לאור", כי קראתי את פירנדלו ואת "כל אחד והאמת שלו" ויודע שאין אמת אבסולוטית. מה יש ליפעת שאשא-ביטון שהיא מושכת אש? מנתניהו ועד קיש, מרוזנבלום ועד מרציאנו. למה מכנים אותה שאשא-שאשא פאקא פאקא? אני מאוד מקווה שאין לזה קשר לזה שהיא אישה, מזרחית ודעתנית, הישגית, משכילה ומצליחה. מעולם לא שמעתי אותה משתלחת, בוטה, קיצונית, ולי היא נראתה תמיד שקולה, מסויגת ולא פאנאטית.

סולד מפאנטיות

מה פשעה של יפעת (ואמשיך לקרוא לה כך על-מנת לא לגרות את כל אלה שמדגישים את שמה המזרחי כמו שהדגישו בזמנו את שמה הקודם סיבוני של מירי רגב שאיני נמנה על תומכיה)? היא טוענת שאין להפוך את בית הספר לזירה של התנצחות בעד או נגד החיסונים לבני נוער, נושא שאינו בלב הקונצנזוס בישראל כחיסון הזקנים. מקדמת דנא אני סולד מפאנאטיות (השבאב הקהירי כמעט שרף אותי כפי שעשה למאות אירופים), מחרמות וגזענות (נאלצתי לשבת בבית שנתיים אחרי שלא הסכמתי לעבור הסבה למסגר), מאוסטרקיזם ואיומים (אחרי שהעזתי לתקוף את הטיקונים שהונו אלפי בעלי מניות מיעוט), משקרים, דיבה, התקפות לגופו של אדם ולא לעניין. זאת ועוד, אני תומך נלהב בחיסונים לכל הגילאים, לקורונה ולשאר המחלות. אני בוודאי לא מתנגד חיסונים והייתי בין ראשוני המתחסנים וכמוני כל משפחתי עם בני הנוער שלה. אבל אני נגד תיוגים של "אחרונת מתנגדי החיסונים ההזויים", שם לפחות לא מדויקים, לא נכונים, בהתחשב בדבריו של מתי כספי וכל מיליוני המפגינים נגד החיסון. יפעת טענה אמש בראיון ומעל כל במה אפשרית שהיא בעד החיסונים, שהיא התחסנה ותומכת במדיניות הממשלה לחסן את כל האוכלוסייה, אבל היא נגד הפיכת בית הספר בששת הימים היחידים שבהם ילמדו בספטמבר לזירה של מאבק בין הורים שהם בעד חיסוני בני הנוער לכאלה שהם נגד, דבר שיוביל לחרמות ולאווירה עכורה בבית הספר. יפעת טוענת ובצדק שהיה חודש וחצי עד ספטמבר שבו ניתן לחסן את כל בני הנוער החפצים בכך (ושוב, הבעיה היא בהורים שלהם כי הם קטינים) בקופות החולים ובמערכת הבריאות ואסור לפעול בניגוד לעמדת הסתדרות המורים ועמדת מחנכים, ה-FDA שלא תומך, והורים, ולנסות לחסן דווקא בשישה ימים את הנערים בבתי הספר.

חצאי אמיתות

אך יפעת עברה על טאבו של יציאה משורת המקהלה, שגורם לסובול להיות מוחרם כשהוא כותב על מתנחלים כבני אדם בספרו "חופשת שחרור" ולכן ספרו עובר "מתחת לרדאר", שגורם לבן אנד ג'ריס להחרים את הבאים לכותל, לגולן, כי זה נגד "הצדק והשלום", אבל למכור את הגלידות לכל המדינות הכי אפלות זה בסדר, כי זה גם רווחי... יכולתי לכתוב שמרציאנו, רוזנבלום ועמית פועלים כ"אחרוני הקנאים, המחרימים והמשמיצים", אבל לא אגרר ללשון זאת, כי הקנאות, החרם וההשמצות הם ממני והלאה. למה 3 עיתונאים מכובדים לא משתלחים במתי כספי, בגפני שטען בכנסת ש"בנט הוא הרוצח של אלה שמתים עכשיו מהקורונה". ואת זה אומר התלמיד של קנייבסקי... אבל גפני נדחף לעמוד 12 בידיעות, בן אנד ג'ריס לעמוד 15 ומתי כספי לעמוד האחרון. בשעה שיפעת זוכה לחצי עמוד ראשון בשותפות עם שי אביטל שתופס את החצי השני. היא גם זוכה לעמוד 2 כולו, שבו מושווים דבריה ל"תירוצים שמתאימים יותר לתלמידים", "חצי אמיתות" וכו', על-ידיה נה מי שמכנה אותה "אחרונת מתנגדי החיסונים"... לא אייעץ ליפעת איך לנהוג בעיתונאים אלה שעברו את סף ההגינות העיתונאית האלמנטרית, אני נגד תביעות דיבה מאז שחברי אריה אבנרי עשה תערוכה שבה הוא תלה על חוט כביסה את שלל תביעות הדיבה שתבעו אותו. את רוזנבלום קוראים מאות אלפים, אותי קוראים אולי מאות, אך לפחות אני מביע את קולי ומחאתי נגד עלילות שווא. ועוד מילה אחת על העמוד הראשון של ידיעות, שעם כל מגרעותיו הוא לא מגיע לקרסוליים של אג'נדות קיצוניות של הארץ וישראל היום, המודיע וניו-יורק טיימס. לזכותו של ידיעות, הוא מספר על מרגלית בת 83 שהמשטרה והשר לא טרחו להתנצל בפניה כששדדו אותה, להבדיל מההתנצלות הפתטית שלהם בפני הסלבריטאית גל גברעם.

יחס מועדף

טוב, בחיים שלי לא שמעתי על גל גברעם עד אתמול כאשר ראיתי אותה בטלוויזיה מתפרצת בבכי לא בגלל מה שעברה אצל שי אביטל אלא בגלל היחס של יומנאי במשטרה. כאחד שהיה קורבן לגניבה בביתנו שהסבה לנו נזק של עשרות אלפי שקלים, הקפצה של תעריפי הביטוח, ויחס משטרתי אף חמור מזה למרגלית, אני בהחלט מבין לליבה. כי אנחנו לא רק מדינה של קנאים אלא גם מדינה של מקושרים. בראיון של אחד הבכירים במדינה הוא סיפר איך כשהיה נער עשה לו מאן דהוא נזק כספי פעוט ואיך נרתמה כל המשטרה לתקן את העוול, מבלי לציין כמובן את הסלבריטאיות של אביו ואמו, ואת מערכת השיקולים המשונה של המשטרה המתחשבת במקושרים ופחות באזרח. אם אתה מקושר אתה משודרג, לא מחכה בתור, זוכה ליחס מועדף, מקבל הנחות סלבריטאים, במה לכל ציוץ שלך, בשעה שאם אתה אלמוני אתה יכול ללכת לחפש את השוטר אחרי שוד, שעד היום כמובן לא מצאו אותם במקרה שלי למרות שהשאירו בלי סוף עקבות. שלא כבמקרה של הנער שהגיעו לביתו של העושק שאפילו התנצל בפניו... אני לא יודע, אבל עשקו אותי ועוד אלפים ומיליונים גדולי הטייקונים ואיש לא התנצל, עיתון נפוץ לא היה מוכן לקבל את המאמר שלי עם ההוכחות המרשיעות ואמר לי להביא להם במקום זאת כתבה על מנהל ישיבה שמתעלל באברך שלו, משרד החינוך לא התנצל שישבתי בבית שנתיים כי לא רציתי להיות מסגר, וגם לא השבאב המצרי. אבל גל גברעם זוכה להתנצלות של השר והמפכ"ל על שאלה מחפירה של איזה יומנאי. בן של סלבריטאי זוכה להתנצלות על מי שעשק אותו על סכום פעוט. פסטיבל קאן ושופטיו מעניקים פרס אל "אומץ הלב" של במאי ישראלי שמסתכן רק בקבלת פרס אופיר, פרסום עולמי, או פרס ישראל כמו רבים מאלה שמשמיצים את המדינה. אכן, מדינה של קנאים ומקושרים, ומי שלא קנאי ולא מקושר קשה לו לחיות בה. אבל אני לא נרתע, לא אומר - שימותו הקנאים כי אחיי הם, אני מעולם לא קינאתי באיש ומעולם לא הייתי קנאי בהשקפותיי. ברוב חיי פעלתי הרחק מאור הזרקורים בלי להיות מקושר, אך מעולם לא סגדתי לכוח, כסף וכבוד, כי זו נחלת הקנאים והמקושרים.