קראתי בעיון את נאום הבכורה של הפרופסור יוסי שיין (ישראל ביתנו) בכנסת, ונזכרתי בבדיחה. פרופסור אחד מגיע לכפר בדואי ורואה מקומי שרוע מתחת לעץ, חצי מנומנם. הפרופסור שואל את הבדואי למעשיו. עונה לו הבדואי
"אני משגיח על החמור שמסובב את הייצול במרחקים, הייצול מעלה פחיות של מים מהבאר ומשקה את הערוגות". ו"איך אתה יודע שהחמור עובד"? שאל הפרופסור.
"בגלל הפעמון שקשרתי לצוואר של החמור שמצלצל כאשר החמור מסתובב", ענה הבדואי.
"ואיך אתה יודע שהחמור לא סתם עומד במקום ומנענע בצווארו"? שאל הפרופסור.
"כי אם החמור היה כזה חכם, הוא היה בטח פרופסור באוניברסיטה", ענה הבדואי.
אז אני מעיין בנאום ומעיין ומעיין בנאומו של הפרופסור שיין ומנסה להגיע לעיקר, ולא מוצא, מנסה להגיע לעיקר ולא מוצא. והופס מוצא, ממש הופס מוצא: "הוויכוח האמיתי, אם כן, חברותיי וחבריי, הוא על השליטה הפוליטית, האידיאולוגית והחברתית בבית, ועל עיצוב זהותו, ולא על עצם הזכאות לגור בו". כלומר אנו רוצים להיות כאן, בחרנו להיות כאן אך המאבק שלנו הוא על השליטה הפוליטית, האידיאולוגית, החברתית ממש כמו כל מדינה אחרת.
ומהם הקווים המפרידים אם כן במאבק? ובכן הקווים הם ודאי ימין/שמאל מדיני, ימין/שמאל חברתי/בית משפט, דתיים/חילוניים/חרדים, ערבים/יהודים ואם אלה הקווים המפרידים, אז כיצד ממשיך הפרופסור הנכבד מיד אחרי כן ואומר: "הקואליציה הנוכחית באה לשנות. היא מייצגת את הרוב הישראלי הדומם שאינו שבוי רק בהגדרות החדות של עמית אויב, שמבין באופן אינסטינקטיבי כי אחים ובני דודים יכולים לשרת ביחד את המדינה, גם אם קיימים ביניהם פערים גדולים מאוד. מתוך אמונה שהחיים בארץ ובבית הישראלי עדיפים על החיים בכל מקום אחר".
- ואם הוויכוח האמיתי הוא על השליטה הפוליטית, כיצד ממשלה כה מרובת צבעים פוליטיים יכולה לתפקד, לאיזה כיוון פוליטי היא תיקח אותנו, ומהו החזון הפוליטי שלה?
- ואם הוויכוח האמיתי הוא על השליטה האידיאולוגית כיצד ממשלה כה מרובת צבעים אידיאולוגיים יכולה לתפקד, לאיזה כיוון אידיאולוגי היא תיקח אותנו, ומהו החזון האידיאולוגי שלה?
- ואם הוויכוח האמיתי הוא על השליטה החברתית כיצד ממשלה כה מרובת רעיונות חברתיים יכולה לתפקד, לאיזה כיוון חברתי היא תיקח אותנו, ומה החזון החברתי שלה?
- ואם הוויכוח האמיתי הוא על השליטה על עיצוב זהותנו כיצד ממשלה כה מרובת צבעים שונים של עיצוב זהות יכולה לתפקד, לאיזה כיוון של עיצוב זהות היא תיקח אותנו, ומה החזון של עיצוב הזהות שלה?
אין ספק שאנו חולקים מדינה משותפת וארץ משותפת בין אנשים בעלי פערי אידיאולוגיה, פוליטיקה, חזון, וברור שזה כך בכל מדינות העולם, אבל שלטון עם כאלה פערים? הרי זה אבסורד, ופרופסור יקר אני בטוח שאתה מבין זאת בעצמך, אין צורך להסביר זאת לך, ודאי לך אין צורך להסביר זאת, אתה הרי פרופסור.
שלטון עם כאלה פערים ניתן ורצוי להקים לצרכים ספציפיים, לתקופה קצובה, להתמודדות עם אתגר לאומי מאוד מאוד מורכב:
- מלחמת ששת הימים (אשכול/בגין/דיין)
- מיגור האינפלציה (שמיר/פרס/מודעי)
- מגיפת הקורונה (נתניהו/גנץ)
לו כך הייתה מתוארת ממשלת הקשקוש-שינוי, לו הייתה מתוארת כממשלת המשך למלחמה בקורונה, בלי כל היומרות האבסורדיות כדברי הפרופסור, ניחא. אבל כאשר מוקמת ממשלה עם מנעד רעיוני מאוד רחב, המזניחה את המלחמה במגיפה, ושמה לה למטרה ראשית את סיכול מנהיג היריב באמצעות חקיקה אנטי דמוקרטית, ושליחיה בכנסת המתרבים כפטריות אחר הגשם (חוק נורווגי), מקשקשים על קשקוש-שינוי, ברור לנו שימיה של הממשלה ספורים, ברור לנו שחיינו בסכנה עקב המגיפה אשר עלולה להגיף אותנו, וברור לנו שבראשנו עומדים היום חבורת פוליטיקאים חובבים, רשלנים, חסרי חוט שדרה וחסרי טיפת מצפון.
