ימים של אושר ושמחה עוברים על העם היושב בציון, חיים של שלווה ונחת, רוגע ואוויר פסגות, ימים בהם הארץ שקטה, ציוצי הציפורים עם אוושת העלוות מפרים את הדממה, ודבש ניגר כמי נהר. יושב תחת עץ התאנה, עסיס רימוני בפי, רגליי משוכלות ומדפדף בעיתונים, מאזין לרדיו צופה בטלוויזיה ומפזם, "ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה", אכן עוד לא תמו כל פלאיה.
הפלאים זוהרים ביופיים, מגיפת הקורונה החליפה שם והתאדתה, נמוגה, אין מאות מתים בשבוע, אין מאות חולים במצב קשה, אין מחדלים, הס מלהזכיר את המילה כישלון, מנהלי בתי חולים מדווחים על עשרות מיטות פנויות, אין קריסה, אין פרץ ואין צווחה.
תלמידי ישראל והוריהם נרגשים לקראת החזרה לבית הספר, לפי התוו השמח, התו המרקד, התו הכייפי, ראש הממשלה העניק צל"ש לשרת החינוך בממשלתו על עמידתה האיתנה למען מוגנות ילדי ישראל, השרים התומכים מחאו כפיים מרוחות באלכוג'ל.
הכותרות משבחות את המעורבות הבלתי פוסקת והאחראית של ראש הממשלה החליפי, שר החוץ ושר האוצר המגלים עניין עוצמתי בקבינט הקורונה. עשרים וחמישה אלף דונם עלו בלהבות, יישובים פונו, והשרה להגנת הסביבה על הפודיום מבעד לקירות האש חושפת כי יד הטבע בשריפה ובכל אשם משבר האקלים הגלובלי.
האושר העצום בא לידי ביטוי ביתר שאת בעמודי האמצע של העיתון, ראש הממשלה החליפי, כינס את הקבינט המדיני ולאחר שיח ארוך ומעמיק החליט להטיל מבער שריפות מסופר טנקר עוצמתי על נשיא פולין וממשלתו, זו גאווה יהודית. עוד זקיפות קומה לאומית בעמוד אמצע זה.
נשיא מצריים הזמין את ראש הממשלה לביקור בקהיר לבשר לו על הפיכת עזה למטרופולין של תיירות ונופש, נשיא ארצות הברית הזמין את ראש הממשלה לחדר הסגלגל לבשר לו כי הכריע נגד אירן גרעינית, המלך חובב צופר ונהריים, עבדאללה שט על מימי מדינת ישראל ובידו מחווה מרטיטה, שק קמח מיוחד לקונדיטורית, אשת ראש הממשלה, הלב היהודי-ישראלי מתרחב אל מול הצונאמי המדיני של אהבת ישראל בעולם. ראש הממשלה החליפי ושר החוץ ויתר על תואר רה"ה (ראש הממשלה החליפי) ופיטר את המנכ"ל וכל צוות עובדי הלשכה של רה"ה.
לוחם גולני הוזמן עם הוריו ומפקדו ללשכת יו"ר הכנסת לקבלת תעודת הערכה על התנהגותו במחסום בחברון מול מומחים ביצירת פרובוקציות נוטים בחליפות. ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלוף פיקוד הדרום, כולם עטפו את משפחת החייל הפצוע אנוש, בראל שמואלי, ולא שכחו להתקשר אליו, לדרוש בשלומו, להגיע אליו למיטתו, להחזיק יד להוריו, לשתף אותם בפעילות העוצמתית בתגובה לפיגוע מטווח אפס. חלקם אפילו זכרו את שמו, את בית החולים בו אושפז, הבטיחו להמשיך לטפל ביד ברזל כמו שטיפלו ברקטה שנחתה בשדרות. התמונה המרגשת על רבע העמוד של צמרת המדינה מחבקת את ההורים גרמה להתרגשות עצומה.
בעמוד הלפני אחרון תמונה מחויכת של שרי האוצר והביטחון המבשרים לחיילי צה"ל בשירות סדיר על העלאת שכרם באופן משמעותי, ככה זה כשיש פיקוח של ועדת הכספים על משרד האוצר. בצידי העמוד תמונות משוחררי צבא הקבע מאוכזבים מאי אישור העבירה החוקית שהתבצעה בשכרם ומאי העלאת הפנסיות הדלות שלהם.
בפכים הקטנים נכתב בקצרה כי ערביי לוד שלחו לכבוד השבת חלות ופרח לכל הבאים בשערי העיר ופצחו בהורה מרגשת עם תושבי רמת אשכול, דווח עוד שחברי הקואליציה הגיעו לחזק את משפחות ה'קורבנות' הערבים בעכו, הפולשים בשמעון הצדיק התפנו ברצון על-פי החלטת בג"ץ, בחיזבאללה נשבעו בנקיטת חפץ כי לאור התגובה הבלתי צפויה של ממשלת ישראל על מטח עשרים הטילים לא ישוגרו עם טילים מלבנון, אסד ג'וניור שיגר איגרת לראש הממשלה כי לא ייתן דריסת רגל לאירנים על אדמתו.
רק בעמוד האחורי התפרסמה ידיעה שלילית בצבעים שחור אדום, חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן עשה מעשה לא ברור והצטרף לתנועת הליכוד. איזה עיתון של לטף ורוך של היד. עכשיו הגיע זמן הרדיו על פרשניו הנפלאים והלא מוטים, יש לנו ארץ נהדרת.
