ביקורת הפודקאסטים: ביוב וביטקוין

הפעם שני פרקים בפודקאסט המוצלח מאוד של Think&Drink בהנחיית ד"ר ג'רמי פוגל. הפרק הראשון ששמעתי הוא "העולם המסתורי והקסום של מערכת הביוב בנתניה, אורחת: ד"ר רוני פן". הפרק עוסק בביוב. הנושא מרתק, ג'רמי מגיש בצורה נפלאה, והמומחית יודעת על מה שהיא מדברת, למרות שהרושם שמתקבל הוא שהידע שלה מאוד עמוק אבל מעט צר: הייתה חסרה התייחסות רחבה לביוב כמשאב הן בתחומי המים (שימוש בקולחים) ובאנרגיה (שימוש בבוצה) והמאפיינים הספציפיים של המשק הישראלי. בכל מקרה, הפרק מומלץ מאוד. ראשית כמובן בגלל התוכן, אבל מעבר לזה, הפרק פשוט קורע. ג'רמי לא מסתיר את האובססיה האנאלית שלו, וזה פשוט נורא מצחיק להאזין לו מתענג מהשיחה. הפרק השני שהאזנתי לו (לחלקו למען האמת) הוא: "ביטקוין: הכירו את הכלכלה החדשה, אורח: דעאל שלו". ג'רמי מציג את האורח כאדם בעל מומחיות בתחומים רבים, מזכיר רק בתמציתיות את ספרו של שלו "הסוד הקדמוני" שכולל, אם אני מבין נכון, הטפה לאכילת בשר, וג'רמי (טבעוני) נשמע מסויג. בקיצור, אחרי הקדמה והצגת האורח, השיח מתחיל. ג'רמי: דעאל שלו, מהו ביטקוין? דעאל: בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה (ועוד הרבה בלה בלה), ביטקוין זה כלי לחרות אישית. ג'רמי: למה? איך אם הכסף שלי היה ביטקוין הייתי יותר חופשי? דעאל: בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה ועוד מלא בלה בלה. האיש פשוט מחרטט ומחרטט ומחרטט, אומר דברים נכונים וידועים, מוסיף מעט פרשנות לא מדויקת, ומלהג עוד ועוד, ופשוט לא עונה על השאלה הפשוטה של ג'רמי, וג'רמי נשאב ללהג של דעאל, שמתאר בצורה מאוד לא מדויקת קצת מההיסטוריה של הכסף, תקן הזהב, ביטול תקן הזהב, מדיניות מוניטרית, והכל בשטחיות ובחוסר הבנה. בקיצור, ברברת על כסף ממישהו חסר השכלה בתחום ובעל הבנה מצומצמת ביותר, שפשוט מטעה את המאזינים. 10 דקות כבר חלפו מאז שג'רמי שאל מדוע ביטקוין יוצר חרות, ותשובה לא התקבלה, ובנקודה הזו החלטתי שיש לי דברים יותר טובים לעשות עם הזמן שלי, למשל לשתף את העוקבים שלי בחוויות משני הפרקים האלה. אז קדימה, האזינו לתינק אנד דרינק, אבל אפשר לותר על הפרק עם דעאל שלו.