ההפקרות נמשכת ביתר שאת וביתר עוז, בעוד מדינה שלימה אבלה על רציחתו של חייל צה"ל בראל שמואלי הי"ד, בעזה ממשיכים להבעיר את הגדר, להתעלל בלוחמים מטווחים קטנים ביותר, לראות בלוחמים היקרים מטרות נעות, נסות מבוהלות, מתוסכלות, מושפלות, מטרות הממוגנות מכף רגל עד ראש חסרות יכולת הרתעה מינימלית.
ביום בו מלווים את חלל צה"ל בדרכו האחרונה עושות מאות משאיות עמוסות ממזון, דלק ועד מלט וברזל דרכן לעזה. ביום בו משכורות המחבלים מהכסף הקטרי הגיעו, דקלמה הממשלה את דף המסרים של יועצי התקשורת ביבי נתן יותר...
עזה חוגגת, מיליונים זורמים, סחורות נכנסות באין מפריע, הרי צריך לשקם את בתי הקולנוע והתרבות, סליחה את המנהרות. השבויים והנעדרים נשכחו בחגיגת ההכלה הלאומית. ראשי המחבלים מסתובבים באופן חופשי, באין מפריע, באין מי שיורה להפריד את ראשם מעורפם, הם לא ממהרים לשום מקום, לא להסדרה, לא להחזרת גופות החללים, הם ממילא מקבלים את הכל, ללא שום מחיר. ואנחנו מכילים.
ההפקרות חוגגת כי הנהגת מדינת ישראל השבויה בידי תנועת האחים המוסלמים, רע"ם, כותבת בימים אלה תורת לחימה חדשה המסתכמת במילים, הכלה, ספיגה, כניעה. כולם עסוקים בהרחבת מיכל ההכלה. ההנהגה הפוליטית, הצבא, זרועות הביטחון, אין ספק שמילת השנה הינה, הכלה.
אי אפשר עוד להכיל את המציאות הנוראה הזו, אי-אפשר להכיל רצח מיותר של חייל צה"ל, אי-אפשר עוד להכיל לוחמים כפותי ידיים, אי-אפשר עוד להכיל את רמיסת הכבוד הלאומי, השפלת חיילי צה"ל באופן שיטתי, אי-אפשר עוד להכיל את חרפת החיילים המופקרים לגורלם, אי-אפשר עוד לאפשר את הבוז והלעג לטובים שבבננו.
אי אפשר עוד להכיל את הרפיסות ונמיכות הקומה מול חלק מהשותפים הקואליציוניים המייצרים מאזן הרתעה חדש אשר טרם נראה כמותו במחוזותינו. אי-אפשר עוד להכיל את הטילים מצפון ומדרום אשר במקרה הטוב זוכים לתגובת יחסי ציבור עם צילומי תקריב של מחסן פח או דיונה מופגזת. אי-אפשר עוד להכיל את תמונות הניצחון היומיות של המחבלים מבית ומחוץ, אי-אפשר עוד להכיל, גדשה הסאה.
מצופה היה כי מאות אלפי אזרחים ישראלים יקומו ויעשו מעשה, יאבקו בדרכים חוקיות נגד ההפקרות המסכנת את חיי לוחמי צה"ל, יחסמו את הכבישים המובילים מבית הרמטכ"ל לקריה, יבעירו צמיגים מול משרד הביטחון וביטחון הפנים, יקימו עיר אוהלים מול בית ראש הממשלה, יקרינו אל מול לשופטי העליון את תמונות הבושה, יעמדו עם תמונות קורבנות ההכלה מול הפרקליטות הצבאית, ורק יניפו שלט ובו יהיה כתוב: אי-אפשר עוד להכיל.
בימים אלה מתחילים ניצני מחאה חשובה ביותר - מאות אימהות תצעדנה למען הגנת ילדיהם, למען ביטחונם, עשרות חיילים יחזירו את המדים ויבקשו להשתחרר מאחר שחסים הם על חיי אחיהם המופקרים. אי-אפשר עוד להכיל.
מדינת ישראל אהובה ויקרה, חיילי צה"ל אחים בנפש, אין לנו מדינה אחרת, אין לנו צבא אחר, יש לנו את הזכות להפסיק להכיל ולהתרגל למציאות המעוותת, זו החובה שלנו למען הגיבורים העומדים על משמר ארצנו. לא מוכנים עוד להכיל.
