כל בר דעת יודע שאין ארוחות חינם וכי לכל תמונה, חיבוק, חיוך, פגישה, הצהרה, יש תג מחיר. אין מחוות לבביות סתם כי בא לי לאהוב, אין חיבוקים מול מצלמה סתם כי בא לי לחבק, לכל תג ומחיר.
ראש הממשלה נפתלי בנט צלח את הביקור בארה"ב, שתה קפה עם ג'ו ביידן, הצהיר הצהרות, הצטלם עימו על-רקע בחדר הסגלגל, ואמר תודה לעיתונאים הישראלים הנפלאים שיצאו מגדרם כדי לסקר באופן חיובי את הפגישה שעיקרה היה בעצם קיומה.
איש לא התעניין בתמורה לצילום החשוב באמת. לא עלות, לא מחיר, חאן אל אחמר שלא פונה בימי בנימין נתניהו, לא יפונה גם עכשיו, בג"ץ יכול לחכות. משייח ג'ראח או שמעון הצדיק לא יפונו משפחות פלשתיניות פולשות שלא כחוק, בג"ץ יכול לחכות. קונסוליה אמריקנית תקום בלב ירושלים כשגרירות הפלשתינית הראשונה. אז תקום. אירן תחתום על הסכם לו רק תמצמץ בעינה השמאלית ומדינת ישראל לא תפתיע את האמריקנים. ההתיישבות תוקפא לתקופה לא מוגבלת, שתוקפא.
הפלשתינים והעזתים ישגרו רקטות, ירצחו חייל, ישגרו בלוני נפץ, יטפסו על החומה, יבנו בניגוד לחוק בשטחי c, ימררו את חיי חיילי צה"ל ותושבי הדרום ערב ערב. החיזבאללה ישגר עשרות רקטות, הסורים ישגרו טיל לים בישראל, ומדינת ישראל תכיל, תספוג, תבליג. איפוק זה כוח, תשאלו את קורבנות השלום מימי אוסלו וגירוש היהודים מגוש-קטיף. האמריקנים בתמורה ישמרו על המשך קיומה של הממשלה הישראלית פלשתינית בתולדות העם היהודי.
נשיא מצריים, האיש שמיום בחירתו מסרב לבקר במדינת ישראל, הזמין לארמונו את נפתלי בנט. איזו הצלחה אדירה, פנומנלית ללא ספק, צונאמי מדיני בטוב. כולם רוצים תמונה עם נפתלי איילה שלוחה.
הנשיא א-סיסי ירום הודו מוכן להשתתף בתחרות הצילום הבינלאומית עליה הוכרז בלשכת ראש הממשלה, אך יש לו תנאי - הטבות לפלשתינים, הקלות, מחוות, פתיחת מחסומים וביטולם, הזרמת סחורות לארגוני האחווה, האהבה, זכויות האדם והשלום בעזה. והם קיבלו. אוהו כמה שקיבלו, אלפי משאיות של מלט וברזל ללא פיקוח של האו"ם, בדיוק כמו שא-סיסי דרש. משאיות מלאות בהפתעות ובמזון וכל דבר שיכול לבנות מחדש את בניין כוח השלום העזתי. גם מכחיש השואה ותומך הטרור קיבל הלוואת מיליארדים, הקלות, וביקורי שרים מישראלי ובראשם שר הביטחון.
בלשכת ראש הממשלה בוודאי כוססים ציפורניים, הרי תמונה עם המלך עבדאללה כבר יש באמתחתם רק שטרם הותר לפרסום דבר הפגישה בארמון המלך הירדני של ראש הממשל עימו, נו כבר, די, תנו אישור להפיץ את התמונה עם עבדאללה.
השיא בהנעת תהליך השלום והצונמי המדיני היה אמור להתרחש בפגישה מרובעת שהייתה יכולה להיות תמונת הניצחון של ראש הממשלה בנט. פגישה עם א-סיסי, עבדאללה, ומכחיש השואה תומך הטרור המשלם למשפחות ולאסירים רוצחי יהודים משכורות קבועות. הפגישה נדחתה כי החבורה העליזה הבינה שכעת זוהי עת רצון ואפשר לקבל עוד ועוד מההנהגה הישראלית.
מציאות עצובה ומדאיגה זו היא תמונת מראה של התהליכים המתרחשים בממשלת ישראל הנוכחית. האם מהלכים אלה יובילו לשינוי, ריפוי, איחוי עם המרים שבאויבנו או שמא המחיר הכבד שמדינת ישראל תשלם וכבר משלמת גבוהה מידי? ימים יגידו.
לחשוב שהאיש הרוצה להצטלם עם כולם נכנס לנעליו של האיש שרבים ממנהיגי העולם עמדו כדי להצטלם אתו. לך תדע, ייתכן כי מתקיימת אסטרטגיה חדשה, מתוחכמת, מיוחדת בחגיגת הצילום של ראש הממשלה נפתלי בנט, אסטרטגיה שתפתיע את העולם כולו. ואולי לא.
