X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - חילופי עונות, זוהמה שנצברה, האומץ להסתכל בעיניים ותוספת "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, נחת ואושר שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה! שירבו זכויותינו כרימון!
▪  ▪  ▪
פתח הביוב שממנו ברחו האסירים [צילום: דוברות שב"ס]

עוֹנָה בְּשִׂיא אוֹנָהּ
כשעשיתי סדר במגירותיי לקראת ראש השנה והימים הנוראים, מצאתי לקט, שכחה ופאה, ואף ששנת שמיטה כעת, מותר לאסוף את פירות אשתקד. הנה אחד מהם: השיר, "עוֹנָה בְּשִׂיא אוֹנָהּ", שכתב יעקב ברזילי אודות הסתיו, שסימניו ניכרים כבר - חצבים פורחים לאורך הדרכים ובשדות, ומרנינים את הלב, ואלפי ציפורים חגות בשמים במסען מאירופה לחרוף בסביבה חמה. זאת, למרות החום הכבד יחסית לעונה זו, שעליו אמרו חז"ל, "שלהי דקייטא, קשיא מקייטא (סוף הקיץ קשה מהקיץ)".
"נִיחוֹחוֹת סְתָו זוֹמְמִים מַהְפָּךְ בְּמֶזֶג אֲוִיר
אִילָנוֹת חוֹבְשִׁים קַסְדוֹת מָגֵן צְהוּבוֹת
גַחְלִילִיוֹת מְגַשְּׁשׁוֹת מִקְלָט בְּחַרִיצֵי סְלָעִים
גַּם הַשָּׁמַיִם מַפְגִינִים קְרִירוּת
דִמְעוֹת עָנָן צוֹנְחוֹת צְנִיחָה חָפְשִׁית
לְהַפְתִּיעַ פְּרָחִים קְמֵלִים בְּחִוְרוֹנָם
אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹחֶרֶת מַעֲצָר בַּיִת
רוּחוֹת בְּתוֹר, לְהִתְחַסֵּן נֶגֶד שַׁפַּעַת
כָּל הַיָּרֹק נוֹטֶה צָהֹב
רַק הרַמְזוֹרִים אֲדֻמִּים".
ועוד מעט, בעזרת השם, יתקרר, ויירדו גשמים.
אורוות שב"ס
שני סוהרים ואחד-עשר אסירים נהרגו, ו-66 אסירים הוציאו את עצמם לחופשי ב"מרד האסירים" בכלא שאטה, ב-31 ביולי 1958. זו הייתה רעידת אדמה בשירות בתי-הסוהר, מפקד הכלא פרש יחד עם קצינים רבים, ונציב השירות סיים את תפקידו.
כעת ברחו רק שישה, אך מה שהתפרסם מערב ראש-השנה מעורר תדהמה - כלא גלבוע נוהל, בלשון המעטה, ברשלנות מדהימה ואולי בהפקרות, שמשמעה מעילה באמון הציבור; וכנראה, למרות ההכחשות, אחד מכיווני החקירה, שסוהרים שיתפו פעולה עם הבורחים!
כל זה לא יזיז, לדעתי, הרבה, ומהפכה בנוסח 1958 לא תחול בשב"ס. ימציאו סיפורים, תירוצים וש"גים, ואין חדש תחת השמש... עובדה - כשבוע כבר חלף מאז הבריחה, המדינה נלעגת, בתי-הסוהר רותחים, והחיפושים אחרי המחט בערימת השחת עולים למדינה הון עתק; ומפקד האגף, מפקד הכלא וכל מפקדיו עד נציבת שב"ס טרם הניחו את מכתבי התפטרותם על שולחן השר לביטחון הפנים. למה שיתפטרו? - זה לא נהוג אצלנו. עיינו בפרשת קידום מפקד משטרת לוד, אך גם בצבאנו המופלא אין עושים זאת אחרי כישלון חמור (עיינו בערך דוד אלעזר).
לפני כשבע שנים סוכלה בריחה של אסירים מחמאס ומהג'יהאד האיסלאמי, שניסו לברוח מכלא גלבוע במנהרה שחפרו. ערנות של שומר בכלא חשפה ניסיון בריחה דרך מנהרה, שחפרו אסירים בשנת 1998. משמע, אפילו שוטה וקטן יכלו להבין, שלמרות תנאיהם המשופרים, ינסו אסירים ביטחוניים לברוח מהכלא, שנפתח בשנת 2004, ותוכניותיו נמצאו באינטרנט באתר של משרד האדריכלות, שתכננוֹ. הן הוסרו מהאתר רק לאחר הבריחה. כלומר, הבריחו את האורוות לאחר שהסוסים ברחו מהן.
לפי אתר שב"ס, נבנה בית-הסוהר, שנמצא ברמת ביטחון מרבית, לפי "תפיסת ביטחון חדישה וקפדנית, וכל אגף בו מחובר באמצעות שרוול למכלול המרכזי". זה יפה ברמת קופירייטינג. בפועל, הוא בנוי על כלונסאות. כלומר, בין המבנה לקרקע יש חלל, שמייתר את הצורך לחפור מנהרה.
חיפוש באינטרנט מעורר גלי צחוק ופלצות. בכתבה לקקנית ב-ynet לפני פתיחת הכלא, הוא הוגדר "בית הכלא השמור ביותר במדינה", וכל תא בו נקרא "הכספת". להנאת קומץ קוראיי, הנה ציטוטים מהכתבה דנן (קישור) "... 'הכספותי שוקלות 66 טון כל אחת, כשמשקלו של תא בכלא רגיל הוא 26 טון בלבד. בתחתית כל תא אמצעי המונע כל אפשרות של חפירת מנהרה החוצה - אמצעי אותו מסרבים בשב"ס לחשוף.
'הפקנו את הלקחים מחפירת המנהרות בכלא מגידו ובכלא שאטה', אומרים הסוהרים, 'מכאן, טפו טפו, כבר לא יוכלו להימלט'".
מה שנחשף בינתיים מעורר חלחלה. כך שומרים על אסירים ביטחוניים מסוכנים?! וזה הִתוֹסף לסיפורים קודמים, שנמצאו נכונים, על תנאי האסירים הביטחוניים בקייטנות שב"ס ועל אסטרטגיית שב"ס לקנות בכל מחיר שקט בבתי-הסוהר, שמוחזקים בהם אסירים ביטחוניים. מי חושב, שאין בסיפורים הללו פגיעה אסטרטגית בישראל וחיזוק לתדמיתה בעיני הערבים כקורי עכביש?! ייתכן, שזו הייתה יריית הפתיחה ל"אינתיפאדה" שלישית.
זו אינה בעייתה של נציבת שב"ס, שאך זה מונתה, אלא כישלון קולוסאלי מתמשך ורב-שנים של שב"ס ושל השרים הממונים עליו. הם הרשו לרשלנות, להפקרות ולהתרפסות בפני האסירים הביטחוניים להיות רוח הארגון. לכן, אנחנו צריכים את הרקולס, שיטה את הנילוס, את הוולגה, או את שניהם, וינקה את אורוות שב"ס מוקדם ככל האפשר מכל הרפש, שנצבר בהן, לפני שהזוהמה תחסל אותנו.
סוף פסוק (זמני): עמר בר-לב, השר לביטחון פנים, הודיע, כי סיכם עם ראש ממשלת הכחש והמרמה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית, שתבחן את מחדל הימלטות ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, כך דיווח איציק וולף באתר הזה, והוסיף, כי ועדת בדיקה ממשלתית מוקמת על-פי החלטת שר בממשלת ישראל. "מן המשרד לביטחון פנים נמסר כי היסטוריית השימוש בכלי זה, מלמדת כי השימוש בו נעשה במקרים בהם עלה צורך לבדוק כשלים רוחביים משמעותיים שנפלו במערכות ועל כן החליט השר לפעול במתכונת זו".
אך בבריחה נחשף לא רק מחדל רוחבי, אלא גם מחדל עומקי מאוד, שהפך את שב"ס לחוכא ואטלולא - אם לא קודם לכן - ברפיסותו בפני המחבלים הכלואים, שהפכו את מתקניו לקייטנות. "לא נותיר אבן על אבן ללא בחינה ...", אמר השר בר-לב, "ונוכל לרדת לשורש האירועים, שהובילו לתוצאה הקשה".
מציע לבר-לב ולשותפיו לממשלת הכחש להודיע כבר עתה, כי החשוד העיקרי הנו בנימין נתניהו, ולתפור לו עוד כמה תיקים, כהרגלן של משטרת ישראל ושל הפרקליטות, ובא לשב"ס גואל ולנו - גועל. תוספת: ברגע האחרון נודע, כי בשב"ס הנהיגו, מיד בצאת ראש-השנה, חדר בריחה לאסירים הביטחוניים בכלא גלבוע.
ממחדל למחדל
הוראות הפתיחה באש, שקיבלתי מאבי ערב גיוסי, לא היו שלו, אלא של אורד צ'ארלס וינגייט, מפקדו: דבר ראשון - תירֶה; דבר שני - תירה; דבר שלישי - תירה, ואז תשאל שאלות. את הוראות אבי ומורי ע"ה העברתי לבני הבכור, שלמזלנו, לא היה חייל קרבי, בתוספת הערה: עדיף, בני, לשלם הרבה לעורך-דין טוב מאשר לבכות על קברך. כשנכדיי יתגייסו, אעביר להם את הוראות אבי בתוספת הערתי.
הוראות אבי הנחו אותי בשירות המילואים שלי, כשהפכתי מרצוני ללוחם, וסיבכו אותי עם מפקדיי לא-אחת. פעם אפילו סילקו אותי משירות מילואים פעיל, כיוון שנשארתי נאמן להוראות אבי, ולא הסכמתי לִשעוֹת להוראות, שציטטו מפקדיי בלי שום-שכל ומבלי רצון לשמוע מה יש לנו, בשר התותחים, להגיד.
כיום המצב חמור פי כמה, וכאִמרה המפורסמת לשמצה ולכלימה - המפקד העליון של צה"ל הוא הפרקליט הצבאי הראשי - לבלר משפטים, שאני מפקפק בשיקול דעתו ודעת קודמיו, ומשוכנע, ששאיפה לניצחון אינה מנחה אותו ואת קודמיו. מפקדי צה"ל, ובראשם הרמטכ"לים, ויתרו על הרצון לנצח, ולכאורה, רצו רק להכיל (ואיני בטוח, שהבינו מה משמעות המונח!). וזה אינו מדויק: רובם ראו צעד קדימה - את עתידם בבית-השפתותיים שבגבעת רם.
לכן, הסכימו עם חוות-דעת (משפטית???), שאבנים אינן הורגות, או מסכנות חיים, ושלחו את חייליהם להתמודד כמעט בידיים ריקות עם פורעים ערביים. מי שחרגו מכך, למרות שמילאו את ההוראות, הודחו ו/או נשפטו (עיינו, למשל, בערכים אל"ם משה גבעתי ואל"ם יהודה מאיר). אין פלא, שמפקד אוגדה אמר לי במהלך מה שמכונה, "האינתיפאדה הראשונה", שאין לו אומץ להסתכל בעיני חייליו.
מותו של סמ"ר בראל חדריה שמואלי בהיתקלות עם מחבל בגדר הביטחון ברצועת עזה רק העלה בפעם-המי-יודע-כמה את הסוגיה הכואבת לסדר-היום, ואין תימה, שצבאנו יצא בשצף-קצף נגד המחאה הציבורית בהשתמשו בכל מיני קלישאות, שמחפות על המחדל, שנובע בראש ובראשונה מההוראות המוזרות לפתיחה באש.
לדעתי, ואיני בודד בעמדה זו, ערבים (לצורך הפמיניסטיות - כמובן, גם ערביות; למרות שבעברית הערתי מיותרת לחלוטין), שמשליכים אבן על יהודי, נושאים סכין, מנסים להפריח בלוני תבערה ונפץ, או מתקרבים במגמה עוינת לגדר ההפרדה, או לגדר יישוב, הנם בני-מוות. יתר על כן, כדי להרתיע, אסור שמחבל, שביצע פיגוע, ייצא מהאירוע חי. אסור לנטרלו, אלא חובה להשמידו. בשעת צורך, יטילו מטוסים וכלי-טיס פצצה כבדה, או קלה, על מטרה ראויה - רק לפי שיקול מבצעי.
גם אסור לפגוע לשווא בגבעות חול במרחבי רצועת עזה, אלא רק במטרות, ורצוי מאוישות. ירי נעשה להשמדת מטרות ולא לעשיית רעש. לשם כך, יש תופים, חצוצרות, טרומבונים ושופרות. רק צבא, שאינו רוצה לנצח, מפעיל נוהל "הקש בגג", ואינו מפעיל את "נוהל שכן". אז מה אם בג"ץ פסק כך באיוולתו כי רבה?! השופטים מסכנים בפסקי-דיניהם המופרכים את חיי החיילים ואת חיינו ביושבם ספונים ובטוחים במגדל השן.
כמובן, זה לא יקרה, אלא אם יהיה סירוב המוני למלא את הפקודות ההזויות לפתיחה באש, שמסכנות לשווא את חיי החיילים, וסמ"ר שמואלי אינו היחיד, ששילם על כך בחייו.
תיקון לחוקה
בתיבת הדואר האלקטרוני שלי נחתה קריקטורה מדהימה ישנה, שליחה לא נס: "אני מהרהר במחשבה, שצריכים להוסיף לחוקה [אומר אחד ממנסחי החוקה האמריקנית] סעיף למקרה, שייבחר אידיוט מושלם [לנשיא]". וזה תקף גם לגבי מדינתנו - ובעיקר, עתה.

תאריך:  11/09/2021   |   עודכן:  11/09/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כשלון קולוסאלי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הלוחם שנרצח, ופרשת שב"ס
שמעון מהצפון  |  13/09/21 14:04
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אפרים הלפרין
פתאום נעלמה האחריות הפוליטית? האם כאשר מכל תשדיר שני אנו מבינים שהדרג הפוליטי מאוד מעורב במה שקורה בבתי הכלא הביטחוניים רק רשלנות מקצועית מעניינית אותו?
דויד סנדובסקי
מחירי הפירות הישראלים נוסקים השמיימה בשל חוסר תחרותיות משוכללת ומווסתת על-ידי ממשלת ישראל    דבר זה גורם לכשלון ולעיוות שוק עקב אי-מעורבות ממשלתית
יוסי אוחיון
האם למערכת כיפת ברזל ו"לאחיותיה" (שרביט קסמים וחץ) השפעה גנטית אשר הפכה אותנו לאומה מכילה ומתגוננת על כל המשתמע מכך?
יעקב קורי
בפועל אנחנו לא טובים ולא רעים, בוודאי לא נאצים ורוצחי עם, רק טיפשים בחסד עליון    הבאנו במו ידינו את כל הצרות עם החזרת עשרות אלפי מחבלים לגבולות ישראל וציודם בנשק, עם התנאים המפליגים שאנחנו נותנים לאסירים
יוסף אורן
נס מתרחש לפעמים לסיפורת הישראלית, כאשר עלילה שביסודה התכוונה לתאר באופן ריאליסטי את המציאות הישראלית המורכבת הופכת בה-בעת גם ליצירה אוניברסלית במשמעותה הרעיונית    הנס הזה התרחש לסמי ברדוגו ברומאן "חמור"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il