בהיותי מורה צעירה, זכורה לי שיחה שנחרתה בליבי עם מורה שיצאה לגמלאות. המורה, שהייתה אישה מלאת מרץ וחיוניות, אמרה לי פעם ברגע של גילוי לב: "כשמזדקנים, רק הגוף מזדקן. הנשמה תמיד נשארת צעירה".
המשפט התמים לכאורה נחרת היטב בזיכרוני ואני משננת אותו לעצמי מדי יום. בכל גיל ובכל תקופה צריך אדם לראות את עצמו כאילו הוא מתחיל את חייו. בדרך זו הוא יתמלא אופטימיות, חיוניות ורצון להסתער על החיים. אדם הנעדר התלהבות בסיסית לחיים, ועושה את מטלות החיים באופן טכני - אינו חי באמת את החיים. הוא קיים פיזית, אך נפשו, ליבו ורגשותיו אינם נוטלים חלק בעשייה. בשל כך הוא נעדר חיוניות, התלהבות ושמחה.
המדינאי והסופר האמריקני בנג'מין פרנקלין אמר:
"אנשים רבים מתים בגיל 25 ולא נקברים עד שהם בני 75". ואכן, כולנו מכירים אנשים צעירים שמשום מה נראים תמיד מבוגרים מגילם. ארשת פניהם רצינית וכל הווייתם משדרת עייפות, היעדר חיוניות ונבילה אישית.
לעומתם, אנחנו מכירים כאלה שהם חסרי גיל. אלו שמרבית שנותיהם מאחוריהם, אך הם מלאי חיוניות ושמחת חיים. חלקם פעילים בתחומים שונים, אחרים עובדים במלוא הקיטור, לומדים וצומחים, מגלים מפעם לפעם כיוון מקצועי חדש ותחומי עניין חדשים, מטיילים בעולם, צורכים תרבות ובעלי תחביבים, ומנצלים כל רגע ורגע מחייהם בהתלהבות ובשמחה.
מכאן, שלגיל הביולוגי אין כל השפעה על השמחה והחיוניות של אדם (בהנחה שבריאותו תקינה). כאשר הנשמה עייפה וזקנה, מדובר כנראה בנפש אדם שלא טופחה והוזנחה במשך שנים ארוכות, עד שהגיעה למצב של שחיקה ונבילה.
אז מה עלינו לעשות על-מנת לשמור על הגיל המנטלי שלנו צעיר ורענן? · קודם כל, עלינו לדעת שהאחריות היא עלינו. רק עלינו. הבחירה בראיית חיים אופטימית, ההתמקדות ב"יש" ובהעצמתו, היא-היא שתבטיח לנו חיים של חדווה וחיוניות, ובסופו של דבר, תעצב ותיטיב את איכות חיינו.
כפי שאמר דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל: "כל זמן שאדם חי - הוא יכול להשתנות" (מתוך נאום שנשא בשנת 1936). בכל גיל כדאי לעסוק בפעילויות המעשירות אותנו נפשית ומטעינות אותנו באנרגיה חיובית. פעילות ספורטיבית קבועה המתאימה לאדם תורמת לרווחה הנפשית ומחזקת את הבריאות, וכבר נאמר הרבה על חשיבותה של הפעילות הגופנית לזרימה נכונה של הדם בגוף ולתפקוד תקין של מערכות הגוף. בכל גיל יש להתאים את הפעילות הגופנית ליכולת הפיסית של הגוף ולבחור בענף ספורט שיש בצדו גם הנאה. הפעילות הזו תורמת גם לשימור היכולת המנטלית, כפי שהצהיר נשיא ארצו הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי.
'כושר גופני הוא לא רק אחד המפתחות החשובים ביותר לגוף בריא, הוא הבסיס לפעילות אינטלקטואלית דינמית ויצירתית' (הצהרת הכושר הגופני של הנשיא קנדי על מדשאות 'הבית הלבן'. 30.3.1962). · אין ספק כי הגישה החיובית לחיים - ראיית חצי הכוס המלאה - מכריעה את איכות חיינו. אדם שמלווה אותו תחושה קבועה כי החיים אינם מחייכים אליו - אכן יחיה במציאות קשה ומייגעת, והוא ימצא את עצמו פעמים רבות במרה שחורה ובריאתו תיפגע לאורך השנים בשל המתח הנפשי ותחושת הלחץ והתעוקה. עלינו למצות את האושר האישי בתוך המציאות הנתונה של חיינו. עלינו לחיות את החיים שיש לנו, ולא את אלו שיכלו להיות לנו.
הדלאי למה אמר: "יש יומיים בשנה שבהם אי-אפשר לעשות כלום. אחד מהם נקרא אתמול והשני נקרא מחר. היום הוא היום הנכון לאהוב, להאמין, לעשות ובעיקר לחיות". · לקשר האנושי עם הסביבה יש חשיבות עצומה, בכל גיל. מחקרים מראים כי אנשים מבוגרים שיש להם רשת חברתית תומכת הם אנשים מאושרים ובריאים יותר מאלו החסרים אותה. ובכל זאת, אנשים רבים נוטים לזנוח את חיי החברה שלהם בשל לחץ בעבודה, מטלות משפחתיות או עייפות וחוסר רצון להשקיע בקשרים חברתיים. קשר קבוע עם אנשים באינטראקציות שונות (חוגים, מפגשים חברתיים, התנדבות) ישמר את הצדדים החברתיים שכל כך חיוניים לנשמתנו.
בעניין זה, מומלץ שלא להסתפק רק בקשר עם הילדים הבוגרים. לכל אחד מהם יש חיים משל עצמו, וצריך לאפשר להם את מידת החופש לחיות את חייהם מבלי להעיק ולהסתמך עליהם שימלאו את הצרכים החברתיים של הוריהם.
אם כך: חפשו סיבות לצחוק ולשמוח. השמחה מחזקת את המערכת החיסונית של הגוף ומחזקת את בריאותנו הפיסית והנפשית.
עשו לכם הרגל להוקיר תודה מדי יום על מה שיש לכם. הודו על הבריאות, על החיים, על הבית, על הפרנסה, על הילדים, החברים, הים, היקום, יפי הטבע וכן הלאה. מילות התודה הללו שתאמרו לעצמכם וליקום יעשירו את נפשכם.
הרגילו את עצמכם להודות לאנשים המשרתים אתכם. השתדלו לראות בהם סובייקטים ולא אובייקטים. הדברים הללו נשמעים מובנים מאליהם, אך בואו נודה על האמת, כמה מאתנו באמת מתפנים להחליף מספר משפטים עם הקופאית המותשת המשרתת אותנו בסופרמרקט?
הטענת המצברים הנפשיים כמעשה של יום יום, כשגרה חיונית, תהפוך את חיינו למאושרים ובריאים יותר.
